נפגעתם במהלך המלחמה? אילו הזכויות המגיעות לכם

אירועי ה-7 באוקטובר טלטלו את כולנו והטראומה עדיין לא חלפה. מי מוגדר בחוק כנפגע פעולות איבה ולאילו פיצויים הוא זכאי? עו"ד חיים פרנק, מומחה לנזיקין, מסביר

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
המוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

אירועי השבעה באוקטובר טלטלו את חיי כולנו והם מוסיפים לעשות זאת בכל יום. למעשה, ניתן לומר שהמדינה כולה, על מרבית תושביה, מצויה בימים אלו בטראומה של ממש, והעתיד עדיין איננו ברור. עם זאת, מובן שהמדינה לא יכולה להגדיר את כלל האזרחים במדינה כנפגעי טרור ופעילות איבה, אך מי כאן זכאי לפיצוי ואת מי הוא יכול לתבוע?

כאשר מדובר בפגיעות פיזיות בשל פעילות טרור, הטיפול הוא מיידי וגם קל מאוד להוכיח כי האדם הפצוע נפגע מפעילות איבה. אך מה לגבי פציעות נפשיות שלא פעם מתעוררות מאוחר יותר, לפעמים גם שנים לאחר המקרה?

לדברי עו"ד פרנק, ניתן לקבל הכרה מהמדינה על פגיעה נפשית בהמשך הדרך, אך חשוב לתעד את המקרה כמה שיותר סמוך לאירוע. מי שנכח וחושש מפגיעה נפשית על רקע אירוע טרור או מלחמה, חשוב שיפנה לטיפול רפואי בהקדם, הן על מנת לטפל בעצמו והן על מנת לתעד את המקרה.

"חשוב", מוסיף עו"ד פרנק, "לתעד את החששות, את החרדות, לספר לרופא מה הוא מרגיש וממה הוא סובל. במידת הצורך יש לקבל טיפול פסיכולוגי או של פסיכיאטר, ולא לשכוח לתעד כל דבר. התיעוד הוא חיוני בעת הגשת התביעה לביטוח הלאומי, וככל שיש יותר תיעוד, יהיה קל יותר לאשר את התביעה. הגוררם המאשר את מי שבסופו של דבר מאשר את התביעה זה לא המוסד לביטוח לאומי אלא רשות מאשרת במשרד הביטחון, היא יכולה לבוא ולבדוק האם אותו אירוע קרה או לא".

"כדי שביטוח לאומי יכיר בפגיעה כפגיעה נפשית", מוסיף עו"ד פרנק, "צריך להיות אירוע ישיר שקרה לאותו אדם, שכתוצאה ממנו נפגע פגיעה נפשית. אנחנו כולנו חווינו את האירוע, אבל אם ניקח את אותם תושבי עוטף עזה, הם נפגעו בצורה משמעותית מאוד, גם בפגיעות נפשיות שיכול להיות שהם עדיין לא מודעים אליהם. אותם נפגעים עליהם להגיש את התביעות האלו לביטוח הלאומי כדי כן לקבל את הסיוע שמגיע להם. זה לא רק תגמול כספי, אלא גם עזרה, טיפול פסיכולוגי וכל מיני כלים נוספים בניסיון להחזיר אותם למסלולם".

ומה לגבי פגיעות עקיפות בגוף בעקבות אירועי המלחמה? מה דינו של אדם ששבר את רגלו בעת שרץ לתפוס מחסה בממ"ד בעת אזעקה? האם גם כאן, אף שמדובר בנזק עקיף, מדובר במי שיוכר כנפגע עבודה?

לדברי עו"ד פרנק, מדובר במי שחד משמעית הוא נפגע של פעולות איבה. "גם כאן, כמו במקרים אחרים, חשוב שוב לתעד את המקרה כמה שיותר סמוך לאירוע ולבצע את התיעוד בצורה הנכונה. פנו לרופא, עדכנו אותו וודאו שכל הפרטים יירשמו, לאחר מכן יש לפנות לביטוח הלאומי ולהגיש את הטפסים על מנת לאשר את התביעה".

ימי המלחמה הובילו את עו"ד פרנק לתרום מניסיונו ומזמנו עבור מי שנפגעו.

כעת, המשרד פועל 'פרו-בונו', בהתנדבות, בייצוג של נפגעי פעולות איבה מול רשויות המדינה בדרך להכרתם ככאלה. עו"ד פרנק מסביר, כי אף שניתן להגיש את התביעות האלו לבד, כלומר ללא ייצוג משפטי, וגם להצליח, "יש מקרים מסובכים שכדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין בתחום. לפעמים אתה יכול לקבל פיצוי, למרות שמגיע לך פיצוי גבוה יותר", הוא אומר.

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

תגיות:
מעריב משפטי
/
פעולות איבה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף