ק', תושבת המרכז, שמחה מאוד כאשר נמסר להם ע"י רופאת הנשים בקופת החולים, שהיא ובעלה בהריון ראשון והם ציפו בכיליון עיניים להולדת הילד הראשון שלהם. במהלך מעקב הלידה, שדאגה ק' לבצע בקפדנות במרפאת נשים, לא נמצאו כל בעיות רפואיות אצל העובר או אצל היולדת, ולאחר תשעה חודשים, ק' הגיעה נרגשת לחדר הלידה בבית חולים גדול במרכז הארץ בחודש תשיעי להריונה, על מנת ללדת את תינוקה הראשון.
בהתאם לכתב התביעה לפיצויים כספיים בסכומים של מיליוני ש"ח, שהוגש לאחרונה ע"י עורך דין אלי מאור מומחה לרשלנות רפואית בלידה, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, נטען כי ק' נותרה למשך זמן ממושך במהלך הקריטי של הלידה לבדה, כאשר מיילדת לא נמצאה לצידה בזמנים הקריטיים של הלידה שלה, מה שגרם לה לקרע בדרגה 3 כתוצאה מלידה טראומטית וללא השגחה, וכן לנזק גוף משמעותי בדמות אי שליטה על הסוגרים ולצידה נכות נפשית משמעותית, חרף ניתוח שעברה בבית החולים לאחר הלידה, בניסיון לתיקון הקרע המשמעותי בלידה שנגרם לה.
עו"ד אלי מאור, המתמחה ברשלנות רפואית בלידה ומי שמייצג את ק', צבר ניסיון של כ-25 שנה בתביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה. בעברו גם ייצג חלק מבתי החולים הגדולים בישראל בגין תביעות רשלנות רפואית. לדבריו, כל יולדת הסובלת מקרעים בלידה, עליה להתייעץ ולבדוק אם אלו נבעו מרשלנות רפואית ואם לאו. "חשוב כי כל אחת תדע את זכויותיה המשפטיות והכספיות ואת האפשרויות העומדות בפניה לאחר הפגיעה בלידה".
"כאן המקום לציין ולהדגיש, שלא בכל מקרה בו נגרמו קרעים בלידה ישנה עילת תביעה אוטומטית להגשת תביעה לבית המשפט, וזאת אף אם כתוצאה מהקרע נותרה נכות רפואית קבועה ליולדת. כלומר, רק במקרים בהם יוכח ע"י התובעת באמצעות עורך דינה, שלא הייתה השגחה ראויה על הפרינאום במהלך הלידה של היולדת ע"י המיילדת או הרופא האחראי, או שהניתוח לתיקון בוצע באופן רשלני או שהניתוח בניסיון לתיקון הקרע בוצע באיחור ניכר, אז ניתן עקרונית להגיש תביעה בעילת רשלנות לבית המשפט בעניין זה".
"כן חשוב ביותר לצרף במישור הנזק גם חוות דעת רפואית בתחום הכירורגיה הפרוקטולוגית שמקנות לתובעת אחוזי נכות רפואית קבועים בגין אי השליטה על הסוגרים שנגרמה לה עקב הרשלנות בלידה וכן במידת הצורך גם חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי המתייחסת לליקוי הרפואי בתחום הנפשי, שממנה סובלת התובעת ובד"כ בגין הפרעת הסתגלות למצבה הפיזי החדש כיולדת צעירה ובריאה בעברה".
"ההבדלים", מוסיף עו"ד מאור, "בין סכומי הפיצויים בתביעות אלו בד"כ נובעים ראשית מסיכויי הצלחת התביעה, כלומר ככל שהתביעה יותר מוצקה ו"חזקה" כך סכומי הפיצויים הצפויים יהיו גבוהים יותר, לדוגמא במקרים של "רשלנות רבתי", והפרמטר השני החשוב ביותר לעניין גובה הפיצויים הוא גובה אחוזי הנכות הרפואיים הקבועים, שנגרמו ליולדת עקב המחדלים בחדר הלידה, כלומר ככל שאחוזי הנכות הרפואיים הקבועים גבוהים יותר וביותר תחומים רפואיים, בהתאם לכך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר בסופו של יום".
עו"ד מאור מוסיף, כי אינדיקציה לרשלנות בשל קרעים בלידה, יכולה להגיע גם מפסיקות בתי המשפט השונים בעניין חובות הצוות הרפואי ו/או הסיעודי במקרים דומים בהם נגרמו קרעים בלידה ובהם נגרם גם ליולדת נזק גוף, ובית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בעניין זה, וזיכה את היולדת בשל כך, בפיצויים משמעותיים.
"בנוסף, ניתן גם ליולדת שבשל הלידה הטראומטית לא חזרה לעבודה או לדוגמא חזרה לעבודה אך בחצי משרה, להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה לחברת הביטוח שביטחה אותה או תביעה לפנסיית נכות בגין הנכות הרפואית שגרמה לה להעדר מעבודתה וכמו גם ניתן בהחלט לבחון הגשת תביעה לתאונות אישיות - נכות מתאונה, בהתאם לפוליסת הביטוח, ככל שהיולדת בוטחה בה, ערב התאונה המיילדותית".
עו"ד מאור מדגיש, כי במקרי קיצון, יולדות שלאחר לידה טראומטית ביותר אינן מסוגלות או שמתקשות ביותר לטפל בתינוק שלהם, יכולות לפנות גם בתביעות למשרד הרווחה או למחלקה לשירותים חברתיים המצויה ברשות המקומית בה הן מתגוררות ולרבות הגשת תביעה במקרים אלה אל ועדת תכנון טיפול והערכה לילדים ובני נוער בסיכון.
התרעות פיקוד העורף