"צריך לדעת", אומרת עו"ד צאירי, "שיש הבדלים בין צוואות הדדיות שנערכו בשנים שונות. בתחילת שנות ה 2000 תיקנו את חוק הירושה והוסיפו את סעיף 8א שמדבר על צוואות הדדיות וזה בהחלט דבר שמשפיע על עריכת צוואות הדדיות;
על צוואות הדדיות שנערכו עד ה-1.8.2005 לא חל סעיף 8א לחוק הירושה. ולכן, כל מי שערך צוואה הדדית לפני התאריך הזה, יכול לשנות את הצוואה ההדדית מתי שהוא רוצה, בין אם בן הזוג השני מודע לכך, או לא, בין אם שניהם בחיים או לא. למעשה, מיד לאחר שבני הזוגערכו צוואה יחד, יכול אחד מהם לצאת ממשרד עוה"ד ולשנות את הצוואה שלו, מבלי שהשני יודע. ביהמ"ש נחשפו לתופעה הבעייתית הזו, אבל אמרו שידיהם כבולות, כל עוד חופש הציווי (כלומר החופש לערוך צוואה מתי שרוצים ולמי שרוצים) הוא עקרון על, השינוי יכול להגיע רק מצד המחוקק. המחוקק שמע את הדברים ותיקן את חוק הירושה על ידי הוספת סעיף 8א. תיקון החוק הגדיר את הצוואות הדדיות, וקבע מה קורה כאשר אחד מהם רוצה לשנות אותה.
לכן, ובעקבות התיקון, צוואות הדדיות שנעשו אחרי ה-1.8.2005, כבר לא ניתן לבטל מתי שרוצים. לצד זאת, נראה כי החוק לא תפור בצורה מושלמת ובשל כך עורכי דין רבים נרתעים מלערוך צוואות הדדיות, וכך זה מרתיע גם אנשים מלערוך צוואות הדדיות, וחבל".
מקרה דומה הגיע לביהמ"ש המחוזי במחוז המרכז שקבע שאם האדם אינו כשיר, אז הוא לא כשיר ואין שום משמעות להודעה בכתב. במילים אחרות, אם אחד הצדדים לא כשיר, אין אפשרות לשלוח הודעת ביטול, ובן הזוג השני לא יכול לשנות את הצוואה ההדדית".