יום הסרטן הבין-לאומי מצוין בעולם בכל שנה ב-4 בפברואר ביוזמת ארגון הסרטן הבין-לאומי, ובישראל ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, החברה בארגון לצד 172 גופי בריאות מהעולם. השנה מצוין יום זה במקביל למלחמת "חרבות הברזל", בעוד כולנו מנסים לקום על הרגליים לאחר מאורעות ה-7 באוקטובר והאירועים שהגיעו לאחריו.
לצד ההתמודדות עם המלחמה, החיים עצמם לא פוסקים, כמו גם מחלות ותמותה מהן. עו"ד ארן אמיר, מומחה ברשלנות רפואית ומלווה מטופלים ובני משפחותיהם בתביעות רשלנות רפואית, חלקן בעקבות איחור באבחון מחלת הסרטן. "בחלק מהמקרים", הוא אומר, "האיחור מוביל לתוצאות עגומות ובלתי הפיכות, ואף למות המטופל. בתביעות שאנחנו מגישים אנחנו מסייעים לתובעים לעמוד כלכלית על הרגליים ולהיפרע בפיצוי משמעותי".
לדברי עו"ד אמיר, נתונים שהתפרסמו לאחרונה מצביעים על כך שסיבת המוות השנייה בארה"ב היא סרטן וסיבת המוות השלישית היא רשלנות רפואית. "כשמדובר על רשלנות רפואית", הוא אומר, "אז זה בהחלט מוות שיכול היה להימנע. בארה"ב מדובר על כרבע מיליון בני אדם שנפטרים מדי שנה, אלו מספרים עצומים".
על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2023 אובחנו בישראל כ-31,000 נשים וגברים עם סרטן, וכ-11,000 נשים וגברים נפטרו מהמחלה. על פי נתוני משרד הבריאות בשנת 2020 אובחנו 30,035 מקרי סרטן ונפטרו 11,752 אנשים. בהשוואה בין-לאומית, שיעור היארעות (מספר מקרים לכל 100 אלף תושבים) הסרטן בישראל גבוה מהממוצע בעולם - ישראל נמצאת במקום 45 (שהוא נמוך יחסית) מקרב 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים. שיעור התמותה מסרטן נמוך ביחס לעולם - ישראל נמצאת במקום ה-89 הודות להיענות לבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן לצד טיפול נגיש בסל הבריאות.
על פי נתוני הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO), בתוך כ-16 שנה מהיום, כלומר בשנת 2040, יאובחנו בעולם כ-28.9 מיליון בני אדם עם מחלת הסרטן. בשנת 2020 מספרם עמד על כ-19.3 מיליון. כלומר מדובר בגידול של כ–50% לערך. על פי הערכות הסוכנות, אחד מכל חמישה גברים ואחת מכל שש נשים ברחבי העולם יחלו בסרטן במהלך חייהם, ואחד מתוך שמונה גברים ואחת מתוך 11 נשים בעולם ימותו כתוצאה מהמחלה. מעל 40% ממקרי המוות מסרטן בעולם (4.4 מיליון מקרים) נגרמים משימוש בטבק, צריכת אלכוהול והשמנה.
לדברי עו"ד אמיר, אבחון מאוחר של סרטן הוא אחד המקרים האופייניים של רשלנות רפואית והמצערים שבהם. "רופא", הוא אומר, "צריך לפעול לפי תסריט מסוים שנקרא אבחנה ואבחנה מבדלת. הוא צריך להעלות בפני עצמו ובפני הצוות מספר אפשרויות שרלוונטיות למקרה של המטופל. למשל, אם אדם מגיע ומתלונן על כאבים ולא מעמיקים בבדיקה ובהמשך מתגלה שהוא חולה בסרטן, אז כן יש כאן רשלנות, משום שהאבחנה המבדלת של סרטן לא עלתה באותו התסריט ומדובר באבחנה המבדלת החמורה ביותר. הרופא היה צריך להתייחס אליה בצורה מעמיקה, לברר באמצעות בדיקות שונות, כמו בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה ולזהות את המחלה. לצערי, אלו מקרים האופייניים לרשלנות רפואית".
בנוסף, לפעמים מטופלים מגיעים גם בלי תלונות, אבל הם נמצאים בתוך קטגוריה של גיל או של מוצא, או של סיבות אחרות שבגינם צריך להפנות אותם לבדיקות לאבחון סרטן הרלוונטיות לכלל האוכלוסייה וישנם מקרים שבהם הרופאים לא עושים זאת. זה קורה פעמים רבות מסיבות שונות. גם במקרים כאלה, אם יהיה איחור באבחון הסרטן וכתוצאה מכך נזק בלתי הפיך אז גם כאן אנחנו מדברים על רשלנות רפואית".
עוד מוסיף עו"ד אמיר, כי אף שלמטופל יש אחריות לבוא להיבדק אצל הרופא ולשתף בתסמינים, אם הוא חווה כאלו, מרבית המטופלים אינם יודעים מה המידע שעליהם לספק ועל כן האחריות עוברת לרופא המטפל. "פעמים רבות", הוא אומר, "מטופלים אינם יודעים מהו המידע שעליהם לספק, הן באשר להיסטוריה הרפואית שלהם או של המשפחה שלהם והן על כאבי ראש או כאבי בטן שעלולים להדליק סימני אזהרה. הרופא הוא זה שחייב ליזום את השאלות הנכונות, להפנות לבדיקות הרלוונטיות במידת הצורך.
זה לא פוטר אותנו, כמטופלים, מלנקוט במידה של אחריות, שאם אנחנו מרגישים שיש משהו חריג בבריאות שלנו, כמו ירידה פתאומית במשקל או דימום כזה או אחר או למשל כאבי ראש שלא חולפים למרות שנוטלים אקמול, גם עלינו יש אחריות לבוא להיבדק אצל הרופא ולשתף בתסמינים, אך השאלות המכוונות של הרופא (מה שמכונה "נטילת אנמנזה") הן בוודאי הרכיב החשוב ביותר באבחון של הרופא והוא לא יכול להסתפק בפרטים שהמטופל מספק לו".
עו"ד אמיר נזכר במקרה שטופל במשרדו, אישה צעירה נפטרה מאיחור בגילוי סרטן צוואר הרחם והותירה אחריה בעל וילדים יתומים. "במשך 4 שנים", הוא מספר, "היא הגיעה לרופא והתלוננה על דימום שלא קשור למחזור. לצערנו, הרופא לא הפנה אותה לבדיקת פאפ, כלומר לבדיקה של צוואר הרחם. אחד המקרים המצערים של אבחון סרטן באיחור נוגע לסרטן צוואר הרחם, כאשר בדיקת פאפ פשוטה יכולה לשנות את התמונה. מה שיותר מכעיס זה שגם כשהפנה אותה המעבדה אעדכנה שהבדיקה יצאה תקינה. אנחנו שאלנו איך זה יכול להיות וכשהגשנו תביעה וביצענו בדיקה חוזרת, ראו שצמחו שם תאים סרטניים אבל זה היה מאוחר מדי והאישה נפטרה. במשך 4 שנים היא הייתה חולה ולא אובחנה".
"חשוב לדעת", מוסיף עו"ד אמיר, "שהתביעה עצמה מוגשת נגד חברת הביטוח של המוסד הרפואי, והרופא עצמו אינו זה שנושא בתשלום הפיצוי. לעיתים הרופא עשוי להיתבע באופן אישי אך אנחנו לרוב איננו עושים זאת ואנחנו מעדיפים שלא. אין לנו עניין לפגוע ברופא אלא להביא למשפחה פיצוי, שלפחות מבחינה כלכלית, יסיר דאגה".