בשלב מסוים ביקש אבו עמרה מחברו שירד מהרכב וימתין לו בשכונה. אז נסע אבו עמרה מהמקום וחזר כעבור זמן קצר עם רימון רסס, אסף את חברו ונסע לתדלק.
בשעות הבוקר המוקדמות נסע אבו עמרה אל שכונת רמות, לבש את מעילו של חברו, התקרב לחנייה הסמוכה לבניינים ולאישה אשר טיילה עם כלבה במקום וזרק את הרימון למרכז החניה. לאחר התפוצצות הרימון נכנס אבו עמרה חזרה לרכב ונסע במהירות מהמקום.
כתוצאה ממעשי הנאשם, נפער חור ברצפת החניה, ניזוקו מספר כלי רכב, וניזוק החלון של אחד הבתים הסמוכים. בנוסף, מספר תושבי השכונה אשר סברו כי מדובר בנפילת טיל ללא אזעקה התקשרו בחרדה למשטרה.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים טען עו"ד דמרי כי: " ... בימנו אלו במדינת ישראל, עבירות הנשק מהוות מכת מדינה, ולכן לא בכדי קבע בית המשפט העליון כי הכלל לגבי מי שמיוחסות לו עבירות מהסוג הנדון הינו- מעצר עד לתום ההליכים".
לאבו עמרה יוחסו עבירות של נשיאת נשק שלא כדין, היזק בחומר נפץ ושינוי זהות של רכב או חלק של רכב, לאחר שהסיר את אחת מלוחיות הרישוי ברכב בו נסעו ואת הלוחית השנייה שחרר על מנת להקשות על הזיהוי.