תחילה נשאל גרינצייג האם הוא נעלב מיו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, שאמר כי "לא ראוי לקיים דיון חריג ביותר בהדחת שופט על סמך כתבה בתקשורת", וכי "כל תלונה צריכה להתברר על ידי הגורמים המוסמכים כתנאי לפתיחה בהליך שכזה". גרינצייג השיב כי "לא נעלבתי, בעיקר נבוכתי. כתבתי על ענייני כבוד שופט בית המשפט העליון והפרת כללי האתיקה שלו. לשכת עורכי הדין לא הגיבה שום דבר אבל כאשר חבר הכנסת קרויזר והשרה סטרוק העלו רצו לדון בהדחה בעקבות הפרסומים שלי, הוא הוציא הודעה חריפה. אם את אומרת שצריך להעמיד אותו לדין משמעתי זה לא משהו קטן, אם כבר להדיח אותו צריך משהו אחר. טרם נאמרה המילה האחרונה, עוד נכונו לנו עלילות. אבל, הסיפור של זה שהוא הצטלם על רקע התמונה שלו במשרד של הבת שלו ועוד דברים כאלה, זה מאוד לא לעניין אבל זו לא עילה להדחה. מה כן חמור? כאשר שופט בית המשפט העליון משקר. כשאת מגיעה לשופט, מה הדבר הכי בסיסי שאת מצפה לקבל משופט?".
לדבריו, "לפני כמה שנים פורסם תחקיר על ידי אתר 'פוליטיקלי קוראת' בענייני התעמרות, הטרדות מיניות בגלי צה"ל. היו שם טענות של שתי חיילות בנות 18 שעבדו בגלי צה"ל, והן טענו שהופשטיין התנהל בצורה חמורה כלפיהן. אני לא יודע אם היה או לא היה, מה שמעניין זה שהופשטיין הגיש תביעה נגד מי שפרסם, נגד האתר, נגד חדשות 12, ונגד לוינסון. הגיעו אנשים מאוד נכבדים כעדי תביעה, עדים מטעם הופשטיין - נורית, העורכת המיתולוגית, הממונה על הטרדות מיניות בגלי צה"ל, אחראית משאבי אנוש, הדס שטייף".
"היא אומרת, 'אני כבכירת הכתבים יש לי זכות, באתי לשאול מה שלומה וכו', למרות שזה תוך כדי בבדיקה. ואז היא עושה את הבירורים שלה וחוזרת עוד הפעם לאותה המתלוננת, ובסופו של דבר, הדס שטייף גם מעבירה את המידע לנורית, ואז גם נורית, גם הממונה על הטרדות מיניות, גם שטייף, שלושתן מעידות לטובת הופשטיין. יש פה מישהי שמגישה תלונה באופן אינטימי לממונה, וזה הופך לנחלת הכלל", הוסיף גרינצייג.