כאשר בני הזוג מחזיקים באותה השקפת עולם, חילונית או דתית, לא צפויה בניהם מחלוקת בשאלת אורח החיים של ילדיהם המשותפים, אבל מה קורה אם אחד מבני הזוג בשאלה? עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, מסבירה כיצד יש לפעול ומה ההשקפה של בתי המשפט כאשר הם נאלצים להכריע בסוגיות אלו.
"אנחנו חיים שלמים גם אחרי שהתגרשנו" ומן הסתם אנחנו משנים אורחות חיים ותפיסות עולם. כשיש לנו ילדים קטנים כל מה שאנחנו משנים בעצמנו משליך אוטומטית על הילדים שלנו".
לדברי עו"ד לב, כאשר בני הזוג ניהלו אורח חיים מסוים, ולאחר הגירושין אחד מבני הזוג עבר הליך של הקצנה או שינוי לכיוון אחר, חשוב בטרם הפנייה לבית המשפט לנסות ולהגיע להבנות ביחד. "נתחיל מכך", היא אומרת, "שאני תמיד מצפה שבני הזוג יגיעו להסכמות אחד עם השני כלפי הילדים שלהם, הרי הם האחראים האפוטרופסיים, הם צריכים לקבל אחריות על השינויים שהם עושים על עצמם ומה הנזק שייגרם לילדים שלהם. אני נכנסת לתמונה כאשר הם לא מצליחים להגיע להסכמות. יחד איתי נכנסות לתמונה הערכאות המשפטיות – ביהמ"ש למשפחה או ביה"ד הרבני תלוי איפה הם התחילו את התהליך קודם. אם לצורך העניין התחילו הליך הגירושין בסוגיית המשמורת בביהמ"ש למשפחה, זו הערכאה שבה ידונו בהמשך, לרוב גם עם אותו שופט אם הוא עדיין מכהן".
התרעות פיקוד העורף