חרף התנגדות האקס: עקרה תשתמש בעוברים שהקפיאו

לאחרונה נקבע כי חולת סרטן לשעבר שרחמה הוסר תוכל להפוך לאמא דרך פונדקאות למרות התנגדות הגרוש. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה, מסבירה מדוע מדובר בהחלטה שגויה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
חרף התנגדות האקס: עקרה תשתמש בעוברים שהקפיאו
חרף התנגדות האקס: עקרה תשתמש בעוברים שהקפיאו | צילום: eclipse_images gettyimages

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

בהחלטה דרמטית קבע בית המשפט למשפחה בבאר שבע לאחרונה שחולת סרטן לשעבר שרחמה הוסר תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרע של בן זוגה לשעבר ולהפוך לאימא באמצעות פונדקאות למרות התנגדותו. עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה, סבורה כי מדובר בהחלטה שגויה. "אכן מדובר בהחלטה דרמטית", היא אומרת, "דרמטית ומקוממת".

במרכז ההחלטה, התבקש ביהמ"ש להכריע האם האישה יכולה לעשות שימוש בעוברים המוקפאים שלה ושל הגרוש שלה. כאשר השניים היו במערכת יחסים חלתה האישה בסרטן, ולאור החשש כי בעקבות המחלה והטיפולים היא לא תוכל להרות, החליטו היא ובעלה לעבור הפרייה חוץ גופית ולהקפיא עוברים. לאחר תקופת החלמה, שבה המחלה ופגעה באישה, דבר שהוביל לכריתת רחמה. בינתיים, בני הזוג נפרדו והוא התחתן בשנית והביא ילדים לעולם. כשהאישה הבריאה היא ביקשה לעשות שימוש בעוברים אך הגבר לא הסכים.

"הצדדים", מוסיפה עו"ד לב, "הגיעו לבית המשפט והשופטת בביהמ"ש למשפחה בבאר שבע, עושה מעשה, שמבחינתי הוא שגוי, הן מבחינה מוסרית והוא מוטעה מבחינה משפטית, ותכף נפרט על כך. אני מקווה מאוד, ואני אפילו בטוחה שבערעור זה יתהפך".

לדברי עו"ד לב, קביעת השופטת כי למרות ההתנגדות של האב לעשות שימוש בעוברים, האישה תוכל לעשות שימוש בעוברים היא שגויה, בפרט על רקע ההסכם שנחתם בין הצדדים. "ההסכם", אומרת עו"ד לב, "קובע שהשימוש בעוברים הללו יהיו רק בתוך גופה של האישה, ולא באמצעות פונדקאות. כלומר, השופטת הזו ביטלה הסכם ויצאה נגד חוק מאוד ספציפי שנקרא 'חוק הסכמים לנשיאת עוברים' שקובע בצורה מפורשת שכדי להשריש עובר בגוף של פונדקאית יש קודם כל לקבל הסכמה של שני הצדדים לעובר, לעבור 'ועדת אישורים', לערוך צו הורות ויש פרוצדורה ארוכה ומסובכת שיש לעבור ורק לאחר קבלת אישורים מסוימים ניתן לבצע את ההליך".

"למרות זאת", מוסיפה עו"ד לב, "השופטת פסקה שניתן לעשות שימוש בעוברים באמצעות פונדקאות. מה שמאפיין את ביהמ"ש למשפחה לעיתים קרובות הוא הצד, והעובדה שלעיתים ניתן לכופף חוקים, הסכמים לטובת הצדק, במקרים מסוימים. אך במקרה הזה, בעיני, גם אין צדק. היא פשוט הופכת אדם לאבא בניגוד לרצונו".

לדברי עו"ד לב מדובר בפסיקה המנוגדת לדיני החוזים, מה עוד שעל האישה היה לצפות פני עתיד במקרה של מחלת הסרטן. "כאשר", היא מסבירה, "אנחנו חותמים על חוזה אנחנו לא מסתכלים על מה שיש כרגע אלא צופים פני עתיד. אישה שמבצעת הליך רפואי בגלל מחלת סרטן, לא מצופה מהאדם הסביר שהמחלה הזו תגרום גם לאבד רחם? אם מצופה מהאדם הסביר לחשוב כך, ובכל זאת הוחרגה הפונדקאות, משמע מראש הייתה כוונה שניתנת ההסכמה רק לגופה ומסרב לפונדקאות".

"איך מבטלים הסכם? על פי דיני החוזים, ביהמ"ש לענייני משפחה חייב גם להחיל את חוק החוזים. ניתן לבטל חוזה אם נחתם תחת עושק, תחת כפייה, תוך תרמית – אלו הדברים הבסיסיים שניתן לבטל מכוחם הסכם. כאשר יש נסיבות מסוימות לחתימת ההסכם, שלא יכולת לצפות פני עתיד, ולכן דרך שינוי נסיבות ניתן לשנות זאת. אך זה לא המקרה, כי הציפייה העתידית כאן הייתה ידועה מראש בשל מחלתה ולכן לא היה מקום לבטל את ההסכם".

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

תגיות:
הפריה חוץ גופית
/
מעריב משפטי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף