מה הם האתגרים בעסקת מכר של נחלה?

ישנן כיום כ-35,000 נחלות חקלאיות. זאת כאשר כל נחלה מורכבת משטחים חקלאיים וחלקת מגורים ששטחה הממוצע כ-2.5 דונם. הסוגיות המשפטיות במגזר החקלאי שונות במהותן מעסקאות במגזר העירוני בפרמטרים רבים. לכן, בבחירת הגורם שילווה את ההליכים השונים, חשוב לבחור במי שמכיר את התחום ונוהלי המינהל מקרוב. עו"ד צביקה גלזר, מומחה למושבים, הורשת נחלות מקרקעין וצוואות מסביר מה הדגשים שאליהם צריך להתייחס במכר נחלה.

עו"ד גלזר מציג כדוגמא מקרה בו היה סכסוך בין יורשים לגבי נחלה מסוימת ובמסגרת הסכם פשרה נקבע שאחד הילדים ימשיך לגור עד מותו בנחלה. "מבחינת המנהל הדבר הזה לא ישים", הוא אומר. "המדינה מתייחסת לכך שהקרקע שייכת למנהל, ופס"ד שכזה, הם כנראה לא יסכימו לו, אפילו שזה עבר אישור של ביהמ"ש".

עו"ד גלזר מדגיש עוד, כי יש צורך לבדוק את הדברים ובסופו של דבר לא ניתן להקים מה שרוצים בנחלה ועל כן יש צורך מיוחד במקרים אלו לליווי משפטי מומחה לתחום. "יש", הוא מוסיף, "גם את נושא דמי הרכישה – זהו תשלום למנהל שמחויבים לשלם כאשר מבצעים עסקת מכירה. מי שמחויב בכך, לרוב, זה המוכר. גם כאן, נתקלתי במקרים שבהם בא אלי לקוח שהיה מעוניין לתת הצעה בכינוס נכסים, אני קורא את ההסכם ורואה שכתוב שדמי ההסכמה – שזה גם תשלום למנהל – יחולו כפי הנדרש על המוכר, אך דמי הרכישה יחולו על הקונה – הסכום הזה במקרה הזה עמד על 3 מיליון שקל. אם אתה לא יודע שצריך להסתכל על זה, התוצאה תהיה הליכים משפטיים בהמשך הדרך".