כשאדם זר, מכר או אפילו חבר מעביר לנו כסף די ברור לנו שמדובר בהלוואה, אבל מה קורה כשבן משפחה, כן שכן כשמדובר בהורים, מעביר לנו סכום כסף? האם מדובר בהלוואה או מתנה? ומה קורה אם הסכום שימש לרכישת דירה ובני הזוג מתגרשים? עו"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה וירושה מסבירה איך מתמודדים עם הסוגייה ועם המורכבויות שבה.
"יש הבדל מהותי בין אדם זר שנותן סכום כסף לבין בן משפחה", מבהירה עו"ד לב. "כאשר אדם שאינו משפחה מעביר סכום כסף גדול, ומבחינתו מדובר בהלוואה, לא בטוח שיוכל לדרוש אחר כך את הכסף. על פי החוק, כדי לדרוש בחזרה את הכסף, על המלווה לערוך הסכם הלוואה בצורה מסודרת עם ריביות וכדומה. הסיבה לכך היא שמדובר באנשים זרים ולא בבני משפחה".
למעשה, ברגע שהמתנה נסתיימה ברישום, הרי שלכאורה לא ניתן לחזור ממנה. כלומר, נכס נרשם על שם שניכם בחלקים שווים – אבל זה לא בהכרח תמיד נכון. אם האם נתנה את הכסף בסמוך למועד הפירוד של הבן ושל אשתו, כאשר הם רכשו דירה שנה לפני שהחליטו להיפרד, היא יכולה לדרוש לחזור בה מהמתנה בדמות הגשת תביעה נגד האישה על מחצית מהמתנה.
היא יכולה להגיד שכשנתנה את המתנה נתנה לצורך נישואים ארוכי טווח, צופים פני עתיד שתביאו ילדים והדירה תשמש את המשפחה אבל לא כך הם פני הדברים. לכן, אם היא תעמוד בקריטריונים מסוימים, למשל שהכלה התנהגה לא יפה, שהדירה נרכשה בסמוך למועד הקרע אז ניתן לבטל את המתנה למרות שהיא הסתיימה ברישום בטאבו".
לדברי עו"ד לב, הנטל להוכיח אם מדובר במתנה או בהלוואה כשיש מחלוקת בעניין הזה נופל על האם. היא תצטרך להוכיח שזו הלוואה וצריך ראיות נוספות – כמו הודעות, החזרים חודשיים כל דבר שיכול לסייע ולתמוך בגרסה שלה".
התרעות פיקוד העורף