הנאשם שיוצג ע"י עו"ד אלכס גאוסקין טען שהרצח בוצע תחת השפעת מחלת נפש פסיכוטית, תולדה של הדיכאון בו שקע בתקופה שקדמה לרצח. בית המשפט התלבט בשאלה, האם בשעת המעשה היה ספיטלינקוב חולה נפש ואם קיים בעניינו הסייג הפוטר אותו מאחריות פלילית מחמת אי שפיות הדעת?
כתב האישום הוגש בנובמבר 2020 וייחס לנאשם עבירת רצח בכוונה. האירוע התחיל בחילופי דברים בין בני הזוג, בהם ע"פ כתב האישום הטיחה המנוחה בספיטלניקוב שאינה רוצה לראותו עוד וכי הוא "מכוער", בהמשך לכך הוא הביא פטיש והחל להכותה בכל חלקי גופה עד שהתמוטטה. לאחר מכן הניח בסמוך לראשה כרית וכיסה אותה בשמיכה.
בין ההגנה לתביעה הייתה הסכמה על כך שהנאשם כשיר נפשית לעמוד לדין, הנאשם גם לא כפר במעשה שיוחס לו, אך טענת ההגנה הייתה שלא היה אחראי למעשיו בשל מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה. דהיינו, המחלוקת בין הצדדים הצטמצמה לשאלת אחריות הנאשם למעשיו ולמצבו הנפשי בזמן שהיכה את המנוחה בפטיש.
חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה ההגנה כללה את התרשמות המומחה מתחושותיו הקשות של הנאשם ממה שהוא ראה כעלבונות מתמידים והשפלה מצד בת זוג. הנאשם חש שהמנוחה רוצה להיפטר ממנו, מכיוון שהצורך היחיד שלה בו הוא כדי להרוויח כסף ולקיים יחסי מין, שאותם לא הצליח לקיים אחרי התקף לב.
בחקירה נגדית אישר הפסיכיאטר, עד ההגנה המומחה, כי ההסבר לפיו פעל הנאשם עקב כעס שאינו ממקור פסיכוטי, אינו בלתי אפשרי וכן אישר שטענות הנאשם על כך שאינו זוכר את רגעי הרצח עצמו, יתכנו כמניפולציה. בית המשפט כנראה התרשם שאכן כך, בעיקר על הבסיס של העדות שנתן ספיטלניקוב במשטרה שכן כללה את הפרטים מהאירוע.
הכרעת הדין מבקרת בלשון חריפה את חוות הדעת הפסיכיאטרית שהציגה ההגנה ואת עדות המומחה שכתב אותה בבית המשפט. בין השאר כתב ביהמ"ש את הדברים הבאים: "יש קשיים משמעותיים בתוכן חוות הדעת דנן, וכי בחקירות הנגדיות ניתנו למומחה הזדמנויות הולמות להסביר את הקשיים ולהשיב על הקושיות, ללא הועיל. רבות מתשובות המומחה לא שכנעו כלל, ואף חזקו את הרושם שאין ממש בחוות הדעת".
בית המשפט הוסיף וכתב בהתייחס לעד המומחה: "ההתחמקות ממתן תשובה לשאלות טובות, כמו גם העקשנות הבלתי משכנעת, פגמה ברושם אודות מהימנות המומחה". מהדברים הללו עולה, שהעדות המשמעותית ביותר שהייתה לרשות ההגנה, התרסקה, לא עוררה את הספק המתבקש ובטח שלא שכנעה את השופטים שקבעו שמוטל צל על מהימנותה.
לרה צינמן, יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מברכת את בית המשפט על שדחה את טענות לאי-שפיות של ולדימיר ספיטלניקוב הנאשם ברצח אירינה גרינבנב ז"ל.
לדבריה, "השימוש בטענות של אי-שפיות או מצב פסיכוטי, כתגובה לרצח, הפך לתופעה מדאיגה שכל מטרתה היא לאפשר לרוצח לא לקחת אחריות למעשיו ולחמוק מעונש, תוך ניצול ציני של מערכת המשפט".
"חשוב להדגיש שרובם המכריע של הסובלים ממחלות נפש אינם אלימים ואינם מהווים סכנה לחברה", אמרה צינמן וקראה לרשויות "לקבוע קריטריונים ברורים לאי שפיות. שכן טענה זאת צריכה לשמש רק במקרים חריגים ומוגדרים היטב, כאשר קיימות ראיות פסיכיאטריות חד-משמעיות הקובעות שהנאשם לא היה מסוגל להבין את מעשיו".
התרעות פיקוד העורף