על שחיתות שלטונית וההשפעה שלה על הכיס שלנו

האם ישראל דואגת ומגנה על עובדי ציבור שחושפים שחיתות שלטונית? עו"ד אסף בן חור משרטט את האופן שבו, גם בתחום זה, אין ממש הגנה מצד המדינה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
על שחיתות שלטונית וההשפעה שלה על הכיס שלנו
על שחיתות שלטונית וההשפעה שלה על הכיס שלנו | צילום: C. Devan gettyimages

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

בספטמבר 2012 העניק מס הכנסה בארצות הברית סכום עתק של 104 מיליון דולר לאדם יחיד שחשף שחיתות במסגרת חקירה נגד הבנק השווייצי UBS. האם בארץ המצב דומה? כנראה שלא, ואף רחוק מכך. עו"ד אסף בן חור, המייצג חושפי שחיתויות בניסיונם לקבל הגנה ועזרה מהמדינה, מסביר את המצב העגום בישראל.

לדברי עו"ד בן חור, בישראל, התמיכה בעובדי ציבור שחשפו שחיתויות היא מינורית ובסכומים משמעותיים הרבה פחות. "אנחנו מדברים", הוא אומר, "על משהו שיש לו משמעות ציבורית. בדרך כלל חושפי השחיתויות מגיעים מגופים ציבוריים או מעין ציבוריים. מדוע? כי כספי הציבור שלנו זורמים למקומות האלו ושם קל יותר לעקוץ דרך מכרזים וכן הלאה. אנחנו, כישראלים, עושים זאת יפה מאוד. מדובר בחושפי שחיתויות בבתי חולים, עמותות, אגודות ועוד. לפעמים גם חברות שיש להן משמעות ציבורית. יש מגוון רחב של חברות וגופים".

לדברי עו"ד בן חור, התפקיד של חושף שחיתויות הוא קשה, הסיכונים הם גדולים ולכן המעמד אינו מתאים לכל אחד. "רבים שמעו על המקרה של רפי רותם", הוא אומר. "אני לא בטוח שכל אדם מוכן לשלם את המחיר, לאבד משפחה, מקום עבודה, חברים, להיכנס לחובות, להפוך לנרדף שצריך להתמודד עם תלונות שווא. לא כולם בנויים להתמודד עם זה, אפילו יש מי שהתאבדו או ניסו להתאבד. אפילו רפי רותם, שהתמודד מול כל זה באומץ, חלה בגלל זה וכיום כמעט ולא שומעים ממנו".

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

תגיות:
שחיתות
/
מס
/
מעריב משפטי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף