הנפגע החל להתאמן בחדר הכושר כחודש וחצי לפני התאונה. חדר הכושר בו התאמן התובע מתמחה בשיטה שהעיקרון בה הוא עבודה בעצימות גבוהה עם משקלים גבוהים. שיטת אימון זו גורמת ברוב המקרים להזעה מרובה אצל המתאמנים, אלא, שמכון הכושר לא היה ממוזג והמכון היה מאוורר באמצעות מאוורר בלבד.
במועד בו ארעה התאונה, השתתף הנפגע בשיעור. במהלך השיעור ביצע תרגיל בעל רמת קושי מתקדמת מאוד. התרגיל מורכב ממספר שלבים אשר בסופו נדרש להתלות על המתח ובתנופה לעלות את הרגליים כמה שיותר גבוה עד למתח. במהלך ביצוע התרגיל הנפגע החליק מהמתח ונפל על יד שמאל (להלן: "התאונה").
במועד התאונה הנפגע עשה שימוש בכפפות אימון אשר לימים הוברר כי הן אוגרות זיעה. בתביעה ציינה עו"ד אשכנזי כי באותו האימון מכון הכושר לא היה ממוזג , המאמן הציג למתאמנים את התרגיל פעם אחת, אך לא בדק את היכולות של הנפגע שהיה מתאמן חדש, לבצע את התרגיל, ולא הדריך אותו כיצד לבצע בצורה בטוחה את התרגיל שהוא כל כך מסובך ומסוכן, כיצד לאחוז במתח בצורה נכונה כדי למנוע נפילה וכן הוא לא הנחה את הנפגע כי יש להסיר את הכפפות שכאמור אוגרות זיעה בטח בהיעדר מזגן, ולהקפיד על הגברת החיכוך של הידיים עם המתח באמצעות מגנזיום
התרעות פיקוד העורף