מיד עם הופעת כאב הראש החריג, הגיע א' בלוויית אשתו למרפאה במקום מגוריהם. רופא המשפחה שנכח שם התעלם מהתלונות, שעם התגברות הכאבים הפכו לצעקות, וטען כי מדובר ב"שפעת". גם לאחר שא' הקיא, רופא המשפחה לא הזמין בדחיפות אמבולנס.
לאחר הניתוח לניקוז הדימום במוח, הרופאים העריכו כי מצבו של א' משתפר, אולם הוא חווה אירועים שונים של אי שקט, כולל ניתוק של הנקז. לאחר אשפוז לצורך שיקום במשך ארבעה חודשים, הגבר חזר לביתו כשהוא סובל מפגיעה משמעותית.
כתב התביעה שערך עוה"ד מטאנס כלל גם חוות דעת של מומחה לנוירוכירורגיה, ד"ר חיים עזר. לדברי המומחה, "כאב ראש חמור, הקאות ובלבול הם תסמינים קליניים של דימום מוחי תת עכבישי. זהו סוג של שבץ, ומצב חירום רפואי אשר יש לאבחן ולטפל בו במהירות. איחור באבחון ובטיפול עלול לפגוע קשות בסיכויי ההחלמה".
ד"ר עזר אף הדגיש כי "פעולה מהירה יותר של רופא קופת החולים וצוות המיון הייתה עשויה להקטין את הזמן שבו מוחו של א' נתון ללחץ קשה. טיפול מוקדם, בסבירות גבוהה, היה מפחית באופן משמעותי את הנזק המוחי. ייתכן שהחולה היה נותר ללא נכות בכלל".
לאחר הגשת כתב התביעה, התנהל משא ומתן לגבי הסכם פשרה. בסופו גובש הסכם לפיו קופת החולים ובית החולים ישלמו לא' 1.25 מיליון ₪. חשוב לציין כי סכום זה מתווסף לקצבאות הביטוח הלאומי בגין נכות צמיתה של 100% בסך 3.3 מיליון ₪. הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר שהשופטת קבעה כי "ההסדר הינו לטובת א' ".
התרעות פיקוד העורף