"אנשים מסורים שנמצאים שם ומקיימים הצלת חיים, מטפלים בנפשם וגופם של אחרים, חשופים לאלימות וזה קורה יותר ויותר- זה דבר שהחברה חייבת להיאבק בו בענישה חמורה ומרתיעה המשקפת את היחס החברתי לתופעה. ההליכים המשפטיים נמשכים יותר מדי זמן והפער בין המעשה לענישה לוקח שנים, יש לכך חשיבות אדירה כי יש בכך שיקול להקלה בעונש ואי אפשר להגיע במקרים אלו לעונשים המגוחכים שניתנים. עלינו להראות שאנחנו נותנים גיבוי לרופאים", הוסיף.
"יש מקרים בהם יש חשש להתלונן בגלל ההיכרות עם התוקף, וחייבים למצוא פתרון גם לכך. זה קריטי לא פחות. יש לבקש יותר נתונים על הרשעות וגזרי הדין", אמר.
"את האובדן של אמא שלי אני חווה כל יום וכל דקה. הגדולה שלי היום בת 9 והקטן עוד מעט בן 6. הבת שלי לא זוכרת והבן שלי לא הכיר אותה ואני שנים מתכוננת לשאלה מה קרה לסבתא טובי, וכשהיא באמת שאלה אותי לא הייתה לי תשובה טובה לתת לה, כי אני לא יודעת איך להסביר דבר כזה מוטרף לילדה בת 9, שסבתא שלה קמה לעבודה יום אחד ולא חזרה".
"במקרה של אמא שלי ליום הרצח קדמו כשלושה חודשים של איומים מילוליים, זה לא בא משום מקום ואמא שלי לא התלוננה כי זה היה הווייב, הדרך והאווירה, שלא נורא, שצריך להכיל, שמבקשים סליחה, ושאם תוגש תלונה לא יקרה כלום כי היא לא עונה על הגדרת צוות חירום כעובדת קופ"ח", סיפרה. "בוועדת מור יוסף עלה שהוועדה לא יודעת לפלח את המקרים הללו, ולכן הצ"ח מאוד מאוד חשובה ולו בכדי שתצא מכך אמירה שאי אפשר לעבור על המקרים הללו לסדר היום", הוסיפה.
"אני רוצה להאמין שאם הייתה הרתעה ואכיפה מחמירה בנסיבות הללו אמא שלי הייתה מתלוננת ואז אולי לא הייתי צריכה לשבת כאן. אני רוצה להיות מסוגלת לספר לשני ילדיי שנכון שקרה האסון הנורא אבל לפחות הסיקו מכך את המסקנות המתבקשות וזה לא יוכל לקרות מחר בבוקר, לפחות לא כל-כך בקלות", שיתפה.
"לגבי החמרת הענישה חייב להיקבע עונש מינימום ולהעלות ל-6 שנים. מעבר לכך, לא נגיע לפתרונות אם לא יאפשרו למוסד עצמו להגיש את התלונה. פניתי לשר לשעבר סער והוא אמר שהפרקליטות מתנגדת לכך כי רק האדם עצמו צריך להגיש. כשרופא מגיש הוא מסיר את התלונה כי מאיימים עליו", אמר.