קבוצת פייבל היא קבוצה בינלאומית העוסקת בתחום סליקת אשראי ותיווך תשלומים אלקטרוניים ששוויה המוערך נכון להיום הינו כמיליארד ש"ח. הקבוצה פועלת תחת רישיון של הרגולטור הקפריסאי והבנק המרכזי בקפריסין והיא מפוקחת על ידי רשויות נוספות באירופה ובאנגליה.
עוה"ד עפר פירט ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, המייצג את צביקה בארינבוים בתביעה, מסר: "משרדנו מייצג את מר צביקה בארינבויים כבר עשרים שנה. כל מי שמכיר אותו יודע שמר בארינבוים לא נוהג להגיש תביעות. כאן מר צרפתי פשוט הגדיש את השאה וגרם למר בארינבויים נזק עצום. בבית משפט נוכיח שה"קוף" (כפי שכינו אותו שותפיו) קם על יוצרו".
להלן השתלשלות האירועים על פי כתב התביעה:
10. לאחר חתימת ההסכם צרפתי החל להערים קשיים מתוך מטרה להכשיל את העסקה. צרפתי התנער מהתחייבויותיו והחל לסחוט מדיטמר ורודיגר כספים נוספים מעבר ל-1 מיליון היורו עליהם הוסכם עימו. צרפתי, הנאמן (או "הקוף" במילותיהם של רודריגר, דיטמר ובאי כוחם) בחר להתכחש למעמדו כ"נאמן" למניות של דיטמר בקבוצת Payabl ופעל באופן מכוון לגניבת המניות של דיטמר בקבוצה.
12. מחשש שצרפתי יממש את האיום שלו, נכנעו דיטמר ורודיגר לדרישותיו הסחטניות, והציעו לצרפתי תשלום (למעשה, "כופר") של עד 42 מיליון יורו. אבל גם לזה צרפתי סרב (סע' 145 לכתב התביעה).
13. עפ"י כתב התביעה, פעם אחר פעם פנה צביקה בארינבוים אל צרפתי, לרבות באמצעות צדדים שלישיים, בניסיון למנוע ממנו לטרפד את העסקה ולסיים את הכל ברוח טובה (סעיף 52 לכתב התביעה).
14. בסופו של דבר רודיגר הודיע לצביקה בארינבוים כי הוא נואש וחושש מהסחטנות של צרפתי, ושהוא לא יצליח לקבל את הסכמתו הטכנית של צרפתי לעסקה בלי לאכוף אותה באמצעות בתי המשפט (דבר שצרפתי ידע שרודיגר לא יעשה מחשש ש"הסידור" המיוחד בין בעלי המניות יתגלה). משכך, רודיגר הודיע כי הוא נסוג מהעסקה עם בארינבוים. בכתב התביעה נטען כי צרפתי גרם שלא כדין, להפרת הסכם רכישת המניות ולאובדן העסקה (על פי סעיף 173-178 לכתב התביעה).