"החוק אומר שכדי לבחור נשיא של העליון צריך רוב רגיל של הוועדה, וזה חמישה", הסבירה. "אם הוא מעלה את השם של הנשיא על פי כללי הסניוריטי יש חמישה שיתמכו. הם קבעו שהשיקולים של השר הם שיקולים לעניין, השר בסדר, זה שהוא רוצה הסכמה רחבה זה נהדר, אבל הוא לא יכול לשקול רק את השיקול של הסכמה רחבה. בית המשפט מתנהל בפועל בלי נשיא שנה".
"לא יכול להיות שיו"ר הכנסת ימנע בחירת נשיא למדינה בגלל שהוא רואה שיש שני מועמדים ואין הסכמה רחבה", אמרה נבות בסיכום דבריה. "אני לא מעלה על דעתי שצו אישי של בית משפט לא יקוים על ידי מישהו, זה לא משנה אם הוא שר או לא. הדבר הזה לא מתאים למדינת ישראל. מה יקרה אם מישהו לא יקיים את החוק? אם שר לא מציית לצו אישי של בג"ץ, אפשר לחשוב על אופציות, אבל מראש לתת אותן – מדוע? ההנחה צריכה להיות שהשלטון מקיים את החוק. יכול להיות שתהיה עתירה נוספת עם צו ברור יותר, הדברים קרו עם פרשת אדלשטיין".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm
התרעות פיקוד העורף