לדברי נבות, התקדים לכך הוא עתירה שהגיש לפני 20 שנה עורך הדין יוסי פוקס, שמכהן כיום כמזכיר הממשלה, כנגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון, לאחר שהאחרון פיטר שני שרים בממשלתו שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
עו"ד פוקס טען, לפי נבות, שהפיטורין הינם "בלתי סבירים באופן קיצוני" והעתירה נדחתה, אולם בג"ץ קבע כי "שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי מוגבל ותחום באותם מצבים של אי סבירות קיצונית. משכך - אם תהא החלטת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני - היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית".
"ראו זה פלא. בדיוק לפני 20 שנה הגיש מי שהיום מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, עתירה כנגד ראש הממשלה דאז אריאל שרון, לאחר שזה פיטר שני שרים בממשלתו שהתנגדו לתכנית ההתנתקות", כתבה פרופ' נבות בחשבון ה-X שלה.
עוד כתבה, כי "עו"ד פוקס טען שהפיטורין הם 'בלתי סבירים באופן קיצוני'. העתירה נדחתה. אבל, בג"ץ קבע אז (הנשיא אהרן ברק) כי - 'שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי מוגבל. הוא תחום באותם מצבים של אי סבירות קיצונית. אם תהא החלטת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני - היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית'".
לטענתה, "אם אכן השר גלנט, (אלוף במיל') יפוטר באמצע המלחמה, זו החלטה שעל פניה היא בלתי סבירה באופן קיצוני. מעבר למשמעות הציבורית, כדאי לזכור כי מבחינה משפטית - תקדים יש, עילה יש ובג"ץ יכול".
התרעות פיקוד העורף