עם זאת, כאמור, עתירת ההורים נדחתה. "מה שמבוקש מאתנו בעתירה הוא כי נשים עצמנו כמעין 'רמטכ"ל-על', ונקבע, למשל, כי החלטה של מפקד חטיבה כזה או אחר ביחס לשעות המנוחה של לוחמיו אינה סבירה או מידתית. כלומר, כי באמצעות כללי המשפט המנהלי, כביכול, נעביר תחת שבט ביקורתנו סוגיות כגון זמני השינה הניתנים ללוחמים וללוחמות, כמות ימי הריענון וההתארגנות הניתנים להם וכן הלאה, וזאת בימי מלחמה", כתב אלרון.
השופט אלרון הדגיש כי "מלבד העובדה כי אין לבית משפט זה כל מומחיות בתחומים אלו, חוסר ודאות הוא ממאפייניה היסודיים של המלחמה. עתירה לבית המשפט לא תוכל לשנות מציאות בסיסית זו. לא נוכל לקבוע עבור האויב מהו משך הלחימה המקסימלי; לא נוכל להיכנס לנעלי מפקדי הצבא; ולא נוכל להחליף את מפקדי הפלוגות, הגדודים והחטיבות, בהחלטות השוטפות אשר הם נדרשים לקבל. לא נוכל – ואף לא ננסה".