הנקודה המרכזית במאבק של משפחתו של אסף נוגעת בטענה כי היה בדרכו למילואים ביום מותו, לשם נסע בתחבורה ציבורית. הראיות החדשות תומכות בטענה זו. ראשית, גופתו של אסף נמצאה בחורשה בסמוך לתחנת אוטובוס, ממנה היה אמור לקחת אוטובוס למשמרת. יתר על כן, בטלפון של אסף נמצאו שיחות עם יחידת המילואים, לפיהן הוא נסע לשירות באמצעות תחבורה ציבורית. בנוסף, צילומי מסך מאותו הטלפון מציגים שימוש באפליקציית מוביט לתחבורה ציבורית.
בהתאם להחלטת השופטת רות רונן, דיון בעתירה לבג״ץ נקבע ליום שני הקרוב, כאשר על מערכת הביטחון להגיש תגובה מקדמית עד ליום ראשון. עם זאת, בבית החולים רמב"ם, שם שמורה גופתו של אסף עד אשר תגיע החקירה לסופה, הודיעו למשפחה שלא יוכלו להמשיך להחזיק בגופתו.
נמסר כי בפגישה שקיימו אתמול נציגי המשפחה עם נציגי מערכת הביטחון נרשמה התקדמות חיובית בשיתוף הפעולה מטעם צה״ל. מערכת הביטחון הבהירו כי יבחנו לעומק את הטענות במסגרת הבחינה המחודשת של כלל טענות המשפחה כפי שהוצגו כבר למערכת הביטחון וכן בעתירת המשפחה לבג״צ.
מוקדם יותר אחותו של אסף ז״ל, ענבל, פרסמה פוסט בחשבון ה־X שלה, בו ביקשה להביא את אחיה לקבורה צבאית בהקדם: "החלטה שלא רק תכבד את אסף, אלא תוכיח לציבור משרתי המילואים שהפיקוד הבכיר לא מפנה להם גב".
"בשלוש השנים האחרונות, מאז שהשתחרר משירות צבאי בגיל 35, אמא שלי הקדישה את כל חייה בניסיון להציל את אסף", כתבה אחותו בפוסט אחר. "היא פנתה לכל גורם אפשרי – ממשרד הביטחון וצה"ל, דרך ארגונים ועמותות ועד לחברי כנסת. היא נפלה על אוזניים ערלות".
הסימנים היו ברורים. לאחר שחרורו, דגן החל להתרחק ממשפחתו וחבריו, עבר תכופות בין דירות שכורות, והפסיק לתפקד. "רגיש מאוד לכל רעש הכי קטן, על כל דבר קטן הוא מגיב בכעס", תיארה אמו. "מיום שחרורו לא עבד אפילו יום אחד".
התרעות פיקוד העורף