"אתה רוצה עבודה?" "מצאנו בשבילך משרה מעולה!" "הזדמנות תעסוקתית נדירה!" - מי מאיתנו לא קיבל הודעות כאלה לנייד או למייל, בדיוק כשלא ביקשנו. לתושב הצפון, זה קרה 45 פעמים, והוא החליט לעשות מעשה. באחרונה חייבה שופטת בית המשפט לתביעות קטנות, עינת דינרמן, את חברת משאבי האנוש לשלם לתובע פיצוי של 16,500 שקלים כולל הוצאות. הסיבה? החברה שלחה לו הודעות "דרושים" בניגוד לחוק, תוך שימוש במידע שהשיגה ממאגרי שירות התעסוקה, ללא הסכמתו.
התביעה חשפה תופעה מדאיגה של שימוש במאגרי מידע של שירות התעסוקה למטרות שיווקיות. התובע אף הציג מסמך מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ממנו עלה כי בעקבות התלונה, חסם שירות התעסוקה את גישת החברה למערכת ועדכן את נהליו.
התובע טען כי מעולם לא היה בקשר עם החברה ולא נתן את הסכמתו למשלוח ההודעות. למרות בקשות הסרה חוזרות ונשנות, החברה המשיכה לשלוח לו הודעות פרסומת. לטענתו, התנהלות החברה, שעשתה שימוש במאגר המידע של שירות התעסוקה ללא אישור, מהווה פגיעה בפרטיותו והטרדה.
במהלך המשפט התגלתה מחלוקת משפטית מהותית - האם הצעות עבודה נחשבות "דבר פרסומת" על פי חוק התקשורת (חוק הספאם). החברה טענה כי היא אינה מקבלת תשלום מהמועמדים ופעילותה מיטיבה עמם. ואולם, השופטת קבעה כי גם הצעות עבודה הן בגדר פרסומת, בפרט כאשר לחברה "יש אינטרס כלכלי מובהק בביצוע הפרסום, לעודד את הנמען להימנות על מאגר לקוחותיה ולקבל בבוא העת עמלות או תשלומים ממעסיק".
"התובע הוכיח מעבר לדרוש כי לא התקשר מעולם עם הנתבעת ואף לא נתן אישור לשירות התעסוקה, שם היה רשום כדורש עבודה, להפנות את פרטיו לנתבעת ו/או חברות השמה אחרות", קבעה השופטת עינת דינרמן בפסק דינה.
סוגיה נוספת שנדונה היא חובת ההסרה מרשימת התפוצה. החברה טענה כי התובע יצר "תביעת סרק" כשנמנע מללחוץ על קישור ההסרה. בית המשפט דחה טענה זו וקבע: "התובע פעל על פי הוראות החוק והשיב כאמור לנתבעת בהודעות וביקש להסירו מרשימת התפוצה... לא היה עליו לפעול וללחוץ על קישור ההסרה, החושף את המכשיר לסיכון של וירוסים, תוכנות זדוניות וכיוצ"ב וכן פוגע בפרטיותו".
עם זאת השופטת דחתה את התביעה נגד מנהל החברה ובעל המניות היחיד בה. השופטת קבעה כי "לא בוססה כל עילת תביעה כנגד הנתבע באופן אישי... לא נטענה כל טענה לפיה יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות". בגין דחיית התביעה נגדו, חויב התובע בהוצאות בסך 1,500 שקלים למנהל החברה.
בקביעת גובה הפיצוי, איזנה השופטת בין חומרת ההפרה לבין אופי פעילות החברה: "לאחר ששקלתי את השיקולים והאיזונים הראויים, כאשר מחד אמנם קיימת הפרה ברורה ומתמשכת של הוראות החוק אולם מאידך מדובר בחברת השמה אשר מטרתה במציאת עבודה היא מטרה חיובית... הגעתי לידי מסקנה כי האיזון הראוי הוא בפסיקת פיצוי לתובע בסך של 350 שקלים בגין כל הפרה".