דרכונה של ילדה קטינה, מספר את סיפורם של הורים גרושים, אם המחזיקה במשמורת ואב החושש מהברחת בתו הקטינה לחו"ל. פנייה שגרתית לכאורה לחידוש דרכון הפכה לזירת התגוששות משפטית, כשברקע חשש מתמיד של כל אחד מההורים שהשני ינצל את הדרכון להוצאת הקטינה מהארץ.

השופטת כרמית חדד נדרשה להכריע לא רק בשאלת הנפקת הדרכון, אלא גם במחלוקת מי יחזיק בו  והמנגנון שפסקה שיפתור את החששות של ההורים אחד מהשני.

האם, טענה כי דרכונה של הקטינה פג תוקף וכי פניותיה החוזרות ונשנות לאב לקבלת הסכמתו לחידושו עלו בתוהו. לטענתה, סירובו של האב נובע מטעמים שאינם ענייניים ופוגע בזכותה הבסיסית של הקטינה להחזיק בדרכון. האם הדגישה את חשיבות הנפקת הדרכון במיוחד לאור המצב הביטחוני במדינה, אף שציינה כי אין בכוונתה בשלב זה להוציא את הקטינה מהארץ.

מנגד, האב, לא התנגד עקרונית להנפקת הדרכון אך התנה זאת בכך שהדרכון יישמר בחזקתו. האב ביסס את חששותיו על שורה של אירועי עבר מטרידים, לטענתו. כך למשל, טען כי בשנת 2017, בעת שהתגוררו בברלין, הנפיקה האם לקטינה דרכון גרמני ללא ידיעתו והוציאה אותה מגרמניה לישראל. בנוסף, טען כי האם פעלה באופן חד צדדי לשינוי שמה של הקטינה במשרד הפנים, תוך שהיא מצהירה כי זהות האב אינה ידועה לה.

השופטת כרמית חדד קבעה בפסק הדין כי יש להנפיק את הדרכון וקבעה מנגנון ייחודי וחדשני להחזקתו. "מצאתי לקבוע כי הדרכון הישראלי של הקטינה יוחזק על ידי ההורים לסירוגין כך שיימסר לידי ההורה היוצא מן הארץ עם הקטינה וזאת עד ליציאת ההורה האחר מן הארץ עם הקטינה", קבעה השופטת בפסק דינה.

בנימוקיה, הדגישה השופטת את השינויים שחלו בעידן המודרני: "בנסיבות המציאות  של היום, שבה טיסות וחופשות לחו"ל הפכו נגישות יותר הן מבחינת עלויות והן מבחינת תנאי הטיסה,  ואלו הפכו הלכה למעשה לעניין שגרתי אצל חלק לא מבוטל מהמשפחות ואף כלולות בחלק מתוכניות הלימודים (נסיעות לפולין וכיו"ב) הרי שאין מקום לשלול מקטין אפשרות לטוס לחו"ל על דרך של שלילת האפשרות להחזיק דרכון".

פסק הדין קבע מתווה מפורט ליישום ההחלטה: האב נדרש לחתום על המסמכים הנדרשים להנפקת הדרכון תוך 30 יום, כאשר בשלב הראשון יוחזק הדרכון בידיו. במקרה שבו תאושר יציאת האם עם הקטינה לחו"ל, בין אם בהסכמה ובין אם באישור בית המשפט, יועבר הדרכון לידיה עד ליציאה הבאה של האב עם הקטינה. השופטת הדגישה כי ההסדר שנקבע אינו פוגע בצו עיכוב היציאה מהארץ הקיים ביחס לקטינה, וכי בכל מקרה תידרש הסכמת שני ההורים או החלטת בית משפט ליציאת הקטינה מהארץ