עורכי הדין אף מפרטים את האפליה שננקטה נגד א׳ במקביל לפרשות אחרות בהן הואשמו אזרחים בעבירת ריגול חמור - מסירת ידיעה סודית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה מבלי שנקבע לגביהן החלטה דרקונית של מעצר עד תום ההליכים, כשמול מקרים אלו הנגד אשר לא מואשם בסעיף חמור זה נדון למאסר עד תום ההליכים.
בנוסף מציינים עורכי הדין באשר להחלטת שופט העליון שטיין לפיה הנגד כביכול מוסיף לראות את עצמו כמי שיכול להעביר מידע נוסף לגורמי הממשלה, כי ההפך הוא הנכון, ״עולה בבירור כי א׳ מבין שהוא טעה, מודה בטעותו, למד את הלקח ומתחרט על כך חרטה גמורה. א׳ מבין שחרף הדחיפות שזיהה בעניינה של הידיעה בעניין המשא ומתן, וחשיבותו האקוטית של המסמך המחקרי שהעביר, היה עליו להביא את העניין לידיעת מפקדיו ולפעול דרכם להעברת המידע״. עורכי הדין ציינו כי לא בכדי קבע בית המשפט המחוזי כי הנגד הבין את הפסול שבמעשיו ולא יהין לחזור עליהם.
עורכי הדין ציינו בבקשת החנינה כי א׳ עצור ״בתנאים קשים ומשפילים״ וכי ״אי עצירת כדור השלג המתגלגל בעניינו של א׳ תגרור חוסר אמון וקרע חסר תקדים בין הציבור למערכת החוק והאכיפה, עד לכדי מצב בו הציבור עלול לחשוש כי שיקולים זרים ובלתי עניינים משמשים בעניין. כל אלו בנפשנו כחברה ונוכח זאת נבקש את חנינתו מידי כבוד הנשיא כבר עתה״.
מבית הנשיא נמסר כי בקשת החנינה התקבלה והחלה בדיקה בעניינה. עוד נמסר כי לנשיא המדינה יש אמון מלא במערכת המשפטית והבקשה תיבחן ותיבדק כמו כל הבקשות המוגשות לבית הנשיא.