בעדותו, מסר המתלונן כי נגרמו לו נזקים מהתנהלותה של הנאשמת. לדבריו, הוא נמצא בטיפול נפשי, סובל מדיכאון ומחרדות. הוא העיד כי כל פעם שהוא עובר בשכונה בה התרחש האירוע הוא מרגיש לחצים בחזה, ומאז האירוע הוא מפחד מאנשי חוק. לטענתו, נפגעה תדמיתו במקום העבודה ונמנעו ממנו הזדמנויות קידום.
התביעה הדגישה כי הנאשמת, בהיותה שוטרת, אמונה על אכיפת החוק והסדר במרחב הציבורי, אולם במעשיה בחרה לעבור על החוק ופגעה באמון הציבור במשטרה ובשוטריה. ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה, בציינה כי הנאשמת היא שוטרת מוערכת אשר תורמת למדינה. הוצגו תעודות הערכה והמלצה להעלאה בדרגה משנת 2021, בה צוין כי הנאשמת תורמת רבות ומבצעת את המוטל עליה בצורה טובה מאוד.
השופטת נועה חקלאי דחתה את בקשת ביטול ההרשעה, בקובעה כי "הנאשמת בשום שלב לא לקחה אחריות על מעשיה, לא הביעה חרטה, ולא גילתה כל אמפתיה לסבלו של המתלונן". השופטת קבעה כי "התנהגות הנאשמת אינה עולה בקנה אחד עם מעמדה ותפקידה בחברה".
ממשטרת ישראל נמסר: "לאחר שגזר הדין יתקבל ממחש אל מחלקת משמעת, נשקול נקיטת אמצעים מנהליים, כמקובל".
התרעות פיקוד העורף