"אני לא מבין למה אני במעצר", אמר הנגד בפתח הדיון. בהמשך הוסיף: "מכפישים את שמי ואני לא יכול להגן עליו. הציבור צריך לדעת מי אני. טעיתי בדרך בה פעלתי. לעולם לא אעשה זאת שוב. תמיד תרמתי למדינה. אני לא מבין איך יכול להיות שאני עדיין במעצר. לא הגיוני שיש צו איסור פרסום על הפרשה הזאת. בהתחלה חשבתי שזה צו נקודתי והכל ייגמר בחקירה, אבל האירוע הזה לא נגמר. מה שהפרקליטות רצה יצא לתקשורת, ואני לא יכול להילחם על חפותי כשהציבור לא יכול לדעת מי אני, מה עשיתי ומה הן כוונותיי".
בבקשת הנגד נכתב כי "כל עוד היה המבקש נתון בחקירה, סמוך ובטוח כי לא יוגש נגדו כתב אישום וכי ההליך יתמצה בימי החקירה - הסכים המבקש לבקשה כדי להכיל את האירוע באי פרסום שמו. עתה, משהוגש כתב האישום, משהסתיים "פרק הראיות בטיעון", מבקש המבקש כי יוסר צו הפרסום לכל הפחות על שמו. וכאמור בדיונים קודמים, המבקש אף סבור כי יש להסיר את צו איסור הפרסום הכללי בתיק".
עורכי דינו של הנגד נימקו כי "המבקש מבקש להסיר את צו הפרסום בעניינו כחלק מיכולתו לנהל את ההליך המשפטי בעניינו, הן הליך המעצר וחן ההליך העיקרי, כאחד האדם, בשמו המלא. חשיפת זהותו מהווה זכות אלמנטרית במאבקו על חפותו, להתמודד עם ההליך המשפטי כששמו גלוי וזהותו המלאה ידועה. זאת, תחת הסתרתה כ'כלי' להשחרתו בדיון הציבורי סביב הפרשה".
קורב: "בפרקליטות אומרים שיש ניסיון להשפיע על השיח בישראל, אבל הניסיון לשלוט בנרטיב הוא לא שלנו אלא של הפרקליטות. יש כאן ניסיון להשפיע על השיח. אנחנו מבקשים לפרסם את שמו של א' היום, כמו כל איש מודיעין שהפסיק להיות כזה. אנחנו רוצים שיוכל לנהל את כל ההליכים שלו, כשזהותן מפורסמת - ולא כשהוא מחוק, מושחר ומוצג כדמון".
הפרקליטות מבקשת לקיים דיון במעמד צד אחד. השופט מבקש לנמק למה לא לקיים את הדיון במעמד שני הצדדים תוך סגירת דלתות לתקשורת. עו"ד גבי לסקי: אנחנו יודעים שהדברים שקשורים לחטופים לא בהכרח קשורים לא'. לא ייתכן שדברים כאלה יישארו במחשכים.
התרעות פיקוד העורף