המתלונן שצילם את הפעילות המשטרתית, נדרש לעזוב את המקום על ידי לוי. למרות שהחל לסגת, לוי "ירק לעברו, תוך שהוא בועט קלות ברגלו". בתגובה המתלונן אמר "טפי עליכם" וכשלוי החל לרדוף אחריו, הוא נמלט רגלית מהמקום והמשיך בריצה לגבעה סמוכה, למרות שלוי צעק לו לעצור.
בהמשך האירוע, לאחר מרדף, נעצר המתלונן ואלגאלי "חבט בראשו באמצעות ידיו, הפילו ארצה... התיישב עליו... ובעט בפלג גופו התחתון".
לפני הכנסת המתלונן לניידת, לוי לחש לו "אני תומר לוי, אני אזיין את אמא שלך". בהמשך, אלגאלי ערך דו"ח פעולה שלא תאם את השתלשלות האירועים, וכשהתגלה תיעוד חזותי, הגיש דו"ח הבהרה נוסף שגם הוא לא שיקף את המציאות.
המתלונן העיד כי הוא עדיין סובל מהמכות וכי עבר ניתוח גב, אך השופטת ציינה כי עדותו "הותירה עליי רושם של עדות מוגזמת, הן בנוגע לפגיעות הגופניות שנגרמו לו... והן ביחס לעובדות כתב האישום המתוקן".
השופטת קבעה כי מדובר ב"אירוע נקודתי, לא מתוכנן, שאירע בעת פעילות מבצעית בשטח עוין", כתבה השופטת והוסיפה: "האלימות שנקטו הנאשמים כלפי המתלונן, לא בוצעה בצוותא או באמצעות חפץ, היא אינה ברף חומרה גבוה - יריקה ובעיטה קלה מצד לוי וחבטה בראש, ישיבה על המתלונן ובעיטות ברגליו מצד אלגאלי ולא היה בה כדי לגרום למתלונן חבלות. ועוד, הגם שהמתלונן הותקף על ידי שני הנאשמים, הרי שמדובר בשני אירועים מנותקים זה מזה".
השופטת שקלה את העובדה שהרשעה עלולה לפגוע בהמשך שירותו של לוי במשטרה, ובמקרה של אלגאלי - למנוע קבלת רישיון נשק ארגוני הנדרש לעבודתו החדשה כמנהל אבטחה במשרד האוצר.
בסופו של דבר גזרה השופטת 160 שעות שירות לתועלת הציבור ופיצוי של 3,500 ש"ח למתלונן מכל אחד מהנאשמים.
התרעות פיקוד העורף