על פי כתב האישום, הנאשם הדביק כרזה על לוח מתכת שהוצב על ציר המוביל לכניסה לישוב בת-עין. על גבי השלט נכתב: "כביש זה מוביל ליישוב בת-עין אין כניסה למשטרת ישראל! אתם פוגעים בביטחון תושבי היישוב, רצחתם לנו ילד... בכניסתכם אתם מסתכנים! ראו הוזהרתם!".
בית משפט השלום ביטל את האישום, בקביעה כי העובדות אינן מגלות עבירה מכיוון שעבירת האיומים הינה כלפי אדם, ולא כלפי גוף כמו משטרת ישראל. הפרקליטות הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שם, כאמור, הוחלט ברוב דעות, לדחות את ערעור הפרקליטות ולהשאיר את הזיכוי על כנו.
השופטת הבהירה כי כאשר ראה המחוקק בכל זאת לקבען, הוא עשה כן בנסיבות חמורות, ולצדן קבע מנגנוני פיקוח קפדניים" והביאה שורת דוגמאות. בסוף, ציינה השופטת זנדברג כי "במקרה הנוכחי לא נמסר כי ננקטו איזה ממנגנוני הפיקוח האמורים, כאשר משטרת ישראל (יחידת התביעות) הגישה כתב אישום בגין איומים כלפי המשטרה".
התרעות פיקוד העורף