בתום הליך משפטי ממושך, גזרה היום שופטת זוהר דולב-להמן, מבית משפט השלום באשקלון, קנס של 1.56 מיליון שקלים על חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א) בגין אסון דליפת הנפט בשמורת עברונה. האירוע החמור, שהתרחש בדצמבר 2014, גרם לדליפה של כ-5 מיליון ליטרים נפט גולמי וזיהם שטח של כ-144 דונם בשמורת הטבע. שני מנהלים בחברה ישלמו קנסות של עשרות אלפי שקלים ואחד מהם אף נידון ל-360 שעות לתועלת הציבור.
על פי גזר הדין, הנזקים שנגרמו באירוע היו "עצומים, פוגעים בציבור כולו והם חמורים עשרות מונים מאלו שנגרמו באירועים בפסיקה" קודמת. השופטת פירטה את ההשלכות ההרסניות על המערכת האקולוגית: "דלק זרם והתפשט לאורך ערוצי הפזרות המתנקזים באזור, משולי הערבה אל מרכז מלחת עברונה, ובכך נגרם זיהום מקור מים, נוצר חשש כי זיהום מדלק גולמי יישטף בתווך המחלחל של התשתית הטבעית ויגיע אל מי התהום", קבעה השופטת.
הדליפה גרמה ל"נזקים בעלי השפעה ארוכת טווח" במיוחד בשל הפגיעה בעצי השיטה, המוגדרים כ"מיני מפתח" במערכת האקולוגית. "פגיעה משמעותית במארג המזון, בשל הפגיעה בצומח, אשר עלולה להביא לפגיעה במערכת האקולוגית כולה", נכתב בגזר הדין.
השופטת קבעה כי האסון נגרם עקב שורה של כשלים בתכנון ובביצוע עבודות להסטת קו הנפט. "בתהליכי התכנון והביצוע של העבודה לא ניתנה הדעת על מגבלת השימוש במחברי הפלידקו, נוכח יכולתם המוגבלת של המחברים לעמוד בלחצים, הנוצרים כתוצאה מהזרמת דלק בקו, ועל הצורך בעיגון הצינור או בבחירת סוג אחר של מחבר".
לצד הקנס המשמעותי, הוטלה על קצא"א התחייבות בסכום זהה להימנע מעבירות דומות למשך שלוש שנים. שני בכירים בחברה הורשעו גם הם, שלמה לוי, סמנכ"ל הביצוע - נקנס ב-35,000 שקלים והתחייבות של 70,000 שקלים וחיים בר סלע, מנהל יחידת אחזקת הקווים - נדרש לשלם פיצוי של 30,000 שקלים, התחייבות של 60,000 שקלים ו-360 שעות לתועלת הציבור, ללא הרשעה פלילית.
בית המשפט התחשב במאמצי השיקום הנרחבים של החברה. על פי גזר הדין, קצא"א השקיעה כ-32 מיליון שקלים בפעולות שיקום ומחקר, כולל שאיבת כ-2,100 מ"ק נפט, פינוי כ-54,000 טון קרקע מזוהמת והקטנת הזיהום בקרקע בכ-50%. בנוסף, החברה התחייבה לשלם פיצוי של כ-53.7 מיליון שקלים לטובת הציבור ושיקום השמורה.
השופטת הדגישה את חשיבות ההגנה על הסביבה בציטוט מפסיקה קודמת: "האדם הוא חלק מסביבתו. הוא מקיים עם סביבתו יחסי גומלין... הקרקע, המים, האוויר הם היסודות לקיום האנושי... איכות החיים נקבעת על-פי איכות הסביבה. אם לא נשמור על הסביבה, הסביבה לא תשמור עלינו". עם זאת, השופטת ציינה כי האירוע היה "תוצאה של תאונה מצערת" ולא נבע "מתוך כדאיות כלכלית מתוך מדיניות מזהמת". שיקול זה, יחד עם חלוף הזמן הרב מאז האירוע ומאמצי השיקום המשמעותיים, הובילו לקביעת העונשים במסגרת הסדר טיעון.