מילים שנאמרו ברגע של כעס כמעט הובילו להרשעה פלילית של דייר מבוגר, אולם בהכרעת הדין בבית משפט השלום קבעה השופטת סיגל אלבו כי גם איום לכאורה בחיתוך יכול להיחשב "זוטי דברים" וזיכתה את הנאשם מאיומים.
על פי כתב האישום, האירוע התרחש על רקע מחלוקת מתמשכת בנוגע לשימוש במחסן ובחניה משותפת. על פי העדויות בבית המשפט, הנאשם, בן 52, מתגורר במחסן שהיה בעבר משותף למשפחת המתלונן ולבעלים נוסף. המתלונן טען כי "אחד הבעלים השתלט על המחסן, הסב אותו לדירה והשכיר אותו לנאשם".
הסכסוך הגיע לשיאו כאשר המתלונן הבחין בנאשם "זורק ציוד מתוך העגלות" שלו בחניה. המתלונן, שירד למקום עם מצלמה, תיעד את האירוע שבמהלכו נאמרה האמירה המאיימת. כפי שתיארה השופטת את הנראה בסרטון: "הנאשם הולך כשגבו מופנה למתלונן, המתלונן אומר לנאשם 'בוא'. הנאשם אומר למתלונן: 'אני אחתוך אותך פעמיים'. המתלונן שואל 'מה תעשה?' והנאשם עונה לו 'אני אחבק אותך פעמיים', תוך שהוא מדגים תנועת חיבוק".
המתלונן טען בעדותו כי חש מאוים, במיוחד לאור העובדה שהוא מטפל באמו בת 73. "חש מפוחד באותו היום... אינו רוצה להיפגע כאשר הוא יוצא מביתו לכיוון החניה", כך על פי עדותו בבית המשפט.
אולם השופטת הטילה ספק בגרסה זו וקבעה כי עדותו הייתה מוגזמת. לדבריה: "התרשמתי מעדותו כי הוא מנסה 'לנפח' את האירוע, להפריז בתיאוריו ולהגזים, על מנת לבסס את תחושת האיום שחש מדברי הנאשם".
הנאשם, המתמודד עם אתגרים בריאותיים משמעותיים, טען כי האמירה הייתה פליטת פה שתוקנה מיד. כפי שצוטט בפסק הדין: "התבלבל במילים, אמר מילה שאינה במקומה משום שהיה עצבני, ומיד תיקן את עצמו".
בהחלטתה קבעה השופטת אלבו כי למרות שהתקיימו יסודות עבירת האיומים, יש לזכות את הנאשם. היא נימקה: "אני סבורה שמכלול דברי הנאשם למתלונן כחלק מהסכסוך ביניהם לא הצמיח מידה מינימלית של סכנה לציבור. במקרה זה, וודאי אין לומר, כי התנהגותו של הנאשם גרמה לפגיעה משמעותית בערכים המוגנים בעבירת האיומים".
השופטת הדגישה את פערי הכוחות בין הצדדים: "המתלונן בחור צעיר יחסית ולא התרשמתי כי הוא מדובר באדם מוחלש שאכן חושש מהנאשם באמת ובתמים. מנגד, הנאשם אדם כבן 52 שנים הסובל מפוסט טראומה, מטופל במערכת בריאות הנפש וכן סובל מבעיות פיסיות ומתנייד בעזרת קב".
השופטת סיכמה: "אכן, בחינת תחולתו של הסייג צריכה להיעשות בזהירות המרבית, ואולם נדמה כי המקרה כולל בעיקרו סכסוך בין שכנים שנמשך זמן מה... בנסיבות העניין, בהתחשב בעובדה שהנאשם הבין את טעותו ותיקן את דבריו, אני סבורה כי מידת הפגיעה באינטרס הציבורי אינה מצדיקה הרשעה בפלילים".