מדובר בהתחייבות לכל דבר ועניין והסכום המצויין בכתובה מחייב את הבעל. בהתאם לדין הקיים בגידה של אשה בבעלה מהווה עילה לשלילת כתובתה. מנגד, בגידה של בעל באשתו תחזק את עילת תביעת האשה בגין הכתובה.
לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בענייני גט וכתובה ולכן ענייני בגידה אינם רלבנטיים ואינם ברי סנקציות בבית המשפט לענייני משפחה (מעבר לרושם הכללי).
בכל הנוגע לתביעת משמורת ילדים וזמני שהות קיימת סמכות מקבילה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני. בענייני מזונות ומדור קטינים - ככלל לבית המשפט לענייני משפחה סמכות יחודית (למעט אם קיימת הסכמה של שני הצדדים לדון ברבני).
תביעות רכושיות בין הצדדים ניתן לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה או לחילופין ניתן לכרוך אותה לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני. כנ״ל לגבי תביעת מזונות אשה.
האקסיומה הזו כבר לא קיימת יותר והכדאיות לקביעת האינסטנציה המשפטית משתנה ונקבעת באופן פרטני בכל תיק ותיק ובהתאם לאסטרטגיה המשפטית.
בכל מקרה מומלץ להתייעץ מוקדם ככל הניתן עם עורך דין מומחה בתחום לגיבוש אסטרטגיה משפטית ויצירת תרשים זרימה לביצוע פעולות בהתאם לתרחישים השונים.
התרעות פיקוד העורף