לאחר שנים של מאבק משפטי, רומן זדורוב, שהורשע בעבר ברצח הילדה תאיר ראדה אך זוכה במשפט חוזר, ככל הנראה צפוי להגיע להסדר פשרה בתביעת הנזיקין שהגיש, באמצעות עו"ד יורם הלוי כנגד המדינה.
הפשרה, שסכומה עומד על 15 ועד 17 מיליוני שקלים מסיימת את ההליך ללא צורך בדיון ממושך בבתי המשפט. נציין כי הצדדים טרם הגישו הסכם פשרה לבית המשפט וטרם ניתנה הסכמה סופית של הצדדים לתוצאות הגישור.
מהם מרכיבי הפיצוי בתביעה הנזיקית שהוגשה בעילות לפי פקודת הנזיקין? (רשלנות, כליאת שווא, הפרת חובה חקוקה) על פי דיווחים, זדורוב יקבל סכום נכבד כפיצוי על 17 השנים שבהן היה כלוא שלא בצדק. הפיצוי מורכב ממספר ראשי נזק, שהינם אובדן השתכרות לעבר - חישוב ההכנסה שאיבד זדורוב בהתבסס על פוטנציאל השתכרותו, אילולא הורשע.
נזק לא ממוני - כלומר כאב וסבל, המשמעות היא פיצוי בגין עוגמת הנפש, פגיעה בשמו הטוב, הסבל הנפשי שנגרם לו ופגיעה באורח החיים וכיסוי ההוצאות המשפטיות ששילם לאורך השנים.
ככל שזדורוב צרף גם חוו"ד רפואית (למשל חוו"ד פסיכיאטרית) ו/או תעסוקתית לתביעתו הנזיקית אודות הנזק שנגרם לו לרבות בגין היעדר התקדמות אישית ומקצועית הרי שיהיה זכאי לפיצוי גם בגין פגיעה בכושר השתכרותו בעתיד.
נדגיש כי במסגרת ההליך הפלילי קיים הסדר במסגרתו זכאי זדורוב לפיצוי בסך של 472 ₪ לכל יום מעצר נכון להיום, וזאת לפי סעיף 80 לחוק העונשין ותקנות סדר הדין (פיצויים בשל מעצר או מאסר), תשמ"ב-1982, אולם הגבלה זו לא חלה כאמור בתביעות הנזיקין, כפי שהגיש זדורוב המאפשרות פיצוי גבוה בהרבה.
זדורוב זוכה מחמת הספק, האם גם במקרה כזה מגיע לו פיצוי? האם לא מחובתה של המשטרה לחקור מקרה כגון זה? אכן קיים מתח אינהרנטי בין הצורך לחקור ולאפשר את עצמאות המשטרה לבין זכויות עצורים וחשודים, כך גם סבר ביהמ"ש בפס"ד בעניין ברנס "אין ספק באשר לחובת הזהירות העקרונית של משטרת ישראל לשמור ולהגן על הציבור, לרבות ציבור העצורים והחשודים כמו גם חובתה של המשטרה לחקור תלונות בגין מעשים פליליים או אחרים בתום לב, ביושר ובמקצועיות".
התשובה לשאלה האם זדורוב זכאי לפיצוי נעוצה בהתנהלות המשטרה והפרקליטות ובאופן החקירה והעמדה לדין והאם פעולות גופים אלו היו סבירות, ממצות ו/או שמא פעלו ברשלנות.
חשוב לבחון את פסיקת בית המשפט במקרים אחרים, כך למשל במקרה עמוס ברנס, אשר זוכה מרצח לאחר שישב יותר משמונה שנים בבית הכלא, נפסקו לו כחמישה מיליון ש"ח, נציין כי במקרה ברנס הפרקליטות חזרה בה מהאישום ללא צורך בניהול משפט חוזר, כאשר במקרה זדורוב הפרקליטות עמדה על המשפט החוזר באופן שהאריך את ההוצאות שלו וכן את נזקיו כך שבפועל ישב בכלא זמן נוסף.
הפשרה אם תצא לפועל תסיים את הפרשה המשפטית שנמשכה קרוב לשני עשורים אך משאירה שאלות פתוחות ובניהן מה הסכום האמיתי המשקף את עינוי הדין, את המאסר הממושך, הפגיעה בשמו הטוב ומאידך והאם אנו רוצים לכבול את ידיה של המשטרה באמצעות בפסיקת פיצויים כגון אלה?
הכותבת היא מומחית לדיני נזיקין