"סיוט ששבר אותנו": עונשי מאסר כבדים לשלוש המטפלות שהורשעו בהתעללות חמורה בפעוטות בצפון

הפרשה החמורה, שנחשפה ביולי 2022, כללה אלימות פיזית קשה מצד שלוש המטפלות - שיח׳ה, עדן וסובח׳יה סואעד שעבדו במעון. צילומי מצלמות האבטחה תיעדו כיצד הן מושכות פעוטות בכוח, מטיחות אותם על מזרנים, מניפות אותם באוויר באגרסיביות ואף גורמות לפציעות של ממש. המעשים חזרו על עצמם שוב ושוב, ללא כל חמלה כלפי הפעוטות שהיו חסרי ישע לחלוטין.

בית המשפט קבע עונשי מאסר מחמירים לכל אחת מהמטפלות, בהתאם לחומרת מעשיהן. עדן סואעד, נידונה ל-48 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, נגזר עליה עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, ופיצוי כספי של 60,000 ש"ח למשפחות הפעוטות שנפגעו ממעשיה.

שיח׳ה סועאד, אשר הורשעה בעבירות דומות אך בדרגת חומרה פחותה מזו של עדן, נידונה ל-30 חודשי מאסר בפועל. גם עליה נגזרו שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, וכן פיצוי כספי להורי הילדים בגובה 20,000 ש"ח.

הנאשמת השלישית, סובחיה סועאד, נידונה לעונש המקל ביותר מבין השלוש – 15 חודשי מאסר בפועל, לצד שישה חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים ופיצוי של 40,000 ש"ח למשפחות הנפגעים.

במסגרת גזר הדין קבע השופט פלאח כי "המעשים שנעשו על ידי הנאשמות אינם בגדר רשלנות או מקרה נקודתי – אלא דפוס פעולה מתמשך וקשה". הוא הוסיף כי "הפגיעה בפעוטות לא הייתה חד פעמית, אלא שיטתית ומתמשכת, תוך ניצול חולשתם של הקטינים, שהיו חסרי ישע לחלוטין".

הורי הפעוטות שהותקפו במעון הגיעו לבית המשפט והביעו רגשות קשים כלפי המטפלות שהיו אמורות לשמור על ילדיהם. אחת האימהות תיארה בעדותה כיצד בתה הקטנה סובלת מאז האירועים מקשיי שינה קשים ומתעוררת בלילות בצרחות: "הסיוט הזה שבר אותנו. אף הורה לא צריך לעבור דבר כזה". הורים נוספים טענו כי ילדיהם סובלים מטראומה מתמשכת ומפחדים להיכנס למסגרות חינוכיות חדשות.

במהלך הדיונים המשפטיים דרשה הפרקליטות להטיל על המטפלות עונשים מחמירים, במטרה לשלוח מסר חד וברור כי כל אלימות כלפי פעוטות תיענה ביד קשה. התובע מטעם המדינה טען כי "אלימות כלפי פעוטות אינה גזירה משמיים, אלא תוצאה של אוזלת יד שיש להיאבק בה בנחישות".

הסנגורים של הנאשמות ביקשו מבית המשפט להקל בעונשיהן, בטענה כי מדובר במקרים נקודתיים, וכי לנאשמות אין עבר פלילי. כמו כן, טענו כי חלק מהנאשמות הביעו חרטה וצער על מעשיהן. עם זאת, השופט דחה את הטענות וקבע כי "לא שוכנעתי שהנאשמות השתקמו, ולא התרשמתי מהבעת חרטה אמיתית מצידן. המעשים היו חמורים, שיטתיים ובוצעו שוב ושוב".

בית המשפט קבע כי מעשי ההתעללות פגעו לא רק בפעוטות עצמם, אלא גם באמון של ההורים במוסדות החינוך. בגזר הדין ציין השופט פלאח כי "בחירת אדם לעסוק בחינוך בגיל הרך מטילה עליו אחריות כבדה. הורים מפקידים בידיו את היקר להם מכל מתוך אמון מלא. הפרת אמון זו היא חמורה ומטלטלת".

השופט הוסיף כי הפגיעה שנגרמה לילדים ולהוריהם היא רחבת היקף ובלתי ניתנת למדידה. הוא הדגיש כי מערכת המשפט לא תקל ראש בעבירות מסוג זה, וכי הענישה החמורה נועדה גם להרתיע מקרים דומים בעתיד.