השופט דאוד כתב: "הואיל ותוצאת הכללתו של הקריטריון בדבר 'בגרות במקצוע מהיהדות' היא הפליה של מגזרים נרחבים, ובמיוחד של המגזר הערבי, והביאה להדרה מוחלטת מקבלת מלגה חשובה זו, הרי מטעם זה דינו של הקריטריון להתבטל".
בתביעה שהוגשה בשנת 2022 טענה האגודה לזכויות האזרח כי התנאי של "בגרות במקצוע מהיהדות" במלגה בשם "אהבת עולם" שמציעה האוניברסיטה הוא תנאי פסול, בשל כך שהוא מפלה מחמת לאום ודת ומדיר מכלל הזכאים למלגה את הסטודנטים והסטודנטיות הערבים.
תחילה פרסמה האוניברסיטה את המלגה ככזו המיועדת למי ששירתו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. בעקבות פניית האגודה בדרישה לבטל את התנאי, המפלה סטודנטים ערבים, הודיעה האוניברסיטה על תיקון תנאי המלגה, אך לטענת האגודה התגלה כי התיקון לא תרם מאומה לצמצום הדרתם של הסטודנטים בני ובנות החברה הערבית.
האוניברסיטה קבעה כי המלגה "מיועדת לבעלי בגרות באחד ממקצועות היהדות (כמו – תנ"ך)" – תנאי שבו עומדים כל התלמידים בחינוך העברי, בכל הזרמים (ממלכתי, ממלכתי-דתי או עצמאי (חרדי)), אך שלא נדרש לשם זכאות לתעודת הבגרות בחינוך הערבי.
האוניברסיטה אמנם הותירה פתח גם למי שאין בידם בגרות במקצוע מהיהדות, אך זהו פתח צר ובלתי עביר כמעט. נוסף על כך הכלילה האוניברסיטה את תנאי השירות הצבאי או הלאומי כשיקול למתן עדיפות בתוך קבוצת הזכאים למלגה. בכך הבטיחה האוניברסיטה הדרה של הסטודנטים הערבים ממעגל הזכאים למלגה.
בתביעה נטען כי האוניברסיטה, כגוף מוכר להשכלה גבוהה וכגוף ציבורי הנתמך מכספי המדינה, מנועה מלהנהיג מדיניות מפלה בחלוקת מלגות ותוכניות סיוע כלכליות. איסור זה קבוע מפורשות בחוק זכויות הסטודנט, והוא מתחייב מכוח מעמדה של הזכות לשוויון כזכות חוקתית ומהיות עקרון השוויון אחד מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל.
עוד צוין כי תמיכה כלכלית לסטודנטים באמצעות מלגות חשובה במיוחד לציבור הסטודנטים והסטודנטיות הערבים, בשל מצבה הכלכלי-חברתי של החברה הערבית ובשל החסמים הרבים העומדים בפניהם בדרך לרכישת השכלה אקדמית.
הוסיפה כי "בית המשפט קבע שהאוניברסיטה לקחה חלק פעיל והיתה למעשה שותפה מלאה בחלוקת תקציבים באמצעות מלגה יוקרתית שסיבסדה מחצית משכר הלימוד ליהודים בלבד. מוסד ציבורי כמו אוניברסיטה אינו רשאי לנהוג באפליה פסולה ולמנוע נגישות שווה לכל האוכלוסיות להשכלה גבוהה".
התרעות פיקוד העורף