כזכור, לאחרונה הכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של חבר הכנסת חנוך מילביצקי מהליכוד, אשר הביאה להפחתה של עשרות אחוזים בדמי החבר אותם משלמים עורכי הדין ללשכה. מדובר בחוק נוסף הקשור להתנהלותה השוטפת של לשכת עורכי הדין ומשפיע על תפקודה.
התוצאה של החוק הינה כי השימוש היחיד בדמי החבר הסטטוטוריים, יהיה אך ורק למימון את תפקידי הליבה של הלשכה. כתוצאה מכך, דמי החבר יופחתו מיידית ב-20%, והחל משנת 2026 ואילך ב-50% בקירוב. מהרגע שהחוק עבר, גובה דמי החבר הופחת ב-20%. עם זאת, עורכי דין ששילמו את דמי החבר לשנת 2025 בטרם העברת החוק, שילמו אותם במלואם והלשכה ביקשה מבג"ץ שלא להחזיר את הכספים.
לפני כשבועיים, שופטת העליון יעל וילנר הוציאה צו ארעי בעתירת לשכת עורכי הדין נגד החוק להפחתת דמי החבר שעורכי הדין משלמים ללשכת עורכי הדין. על פי החוק, התשלום שעורכי הדין מחויבים לשלם ללשכה יפחת השנה ב-20%, והחל משנה הבאה התשלום יקטן ב-50%. הצו הארעי מעכב את השבת 20% מדמי החבר שהלשכה גבתה מעורכי דין בעבור שנת 2025, וכעת הכנסת הודיעה לשופטת וילנר כי היא מתנגדת לצו.
לעמדת הכנסת, שהוגשה על ידי עו"ד יצחק ברט, "משמעות קבלת הבקשה אינה מסתכמת אך בהשהיית יישומה של חקיקה ראשית, על איון התכליות הראויות שביקשה הכנסת לקדם באמצעות החלתה המיידית, אלא טומנת בחובה גם פגיעה בעורכי הדין החברים בקבוצה הנפגעת אלו ששילמו את דמי החבר לשנת 2025 ואשר צו הארעי עלול לעכב את ההחזר הכספי המגיע להם לפי החוק".
לעמדת הכנסת, צו ארעי "יוביל לאפליה שרירותית בין עורכי הדין שהקדימו לשלם את דמי החבר לאלה שטרם שילמו את דמי החבר. כך, עורכי דין שהתעכבו בתשלום דמי החבר, ולא שילמו את דמי החבר עבור שנת 2025 לפני כניסתו של החוק המתקן לתוקף -ייהנו באופן מיידי מהפחתה של 20% בגובה דמי החבר. לעומתם, עורכי הדין מהקבוצה הנפגעת, שמיהרו לשלם את דמי החבר ומן הסתם הניחו שאם יגיע להם החזר כספי יקבלוהו, ייאלצו להשהות את כספם בידי העותרת עד להכרעה בעתירה. זאת, מבלי שקיים שוני רלוונטי, הראוי להכרה משפטית, בין חברי שתי הקבוצות".
ביחס לטענות החוקתיות של לשכת עורכי הדין נגד החוק ובקשתה לבטל את החוק, בכנסת טענו כי "להסדר החוקי מושא הבקשה יש תכלית ראויה צמצום הפגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של ציבור עורכי הדין באמצעות הפחתת גובה דמי החבר והאגרות שלשכת עורכי הדין גובה מחבריה כתשלום חובה, שכל עורך דין חייב לשלמו כדי לעסוק במקצוע, ולהכווין את השימוש בתשלומים אלו בעיקר לביצוע תפקידי הליבה של לשכת עורכי הדין כגוף האחראי על הסדרת המקצוע. מטרה נוספת שעמדה ביסוד החוק המתקן היא חיזוק מעמד מחוזות הלשכה באמצעות הרחבת העצמאות התקציבית הנתונה לכל מחוז".
התרעות פיקוד העורף