בית המשפט העליון החמיר באופן משמעותי את עונשם של שני נאשמים שהורשעו בעבירות סחיטה באיומים במסגרת גביית "דמי חסות" ביישוב טורעאן שבצפון הארץ. עונשיהם של חמזה ונאיף דחלה הועמדו על 7 ו-6 שנות מאסר בפועל, בהתאמה, במקום 36 ו-31 חודשים שנגזרו עליהם בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין וחאלד כבוב, קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על שני הנאשמים, אשר הורשעו, יחד עם שבעה נוספים, בסחיטה באיומים של תושבים ובעלי עסקים באזור.
לפי כתב האישום המתוקן, המורשעים נטלו חלק בשישה אירועים שונים, בהם איימו על תושבים ובעלי עסקים בטורעאן בדרישה לתשלומים עבור "הגנה". במקרה אחד, אילצו מוכר קרקע לשלם סכום כסף, תוך שימוש באיומים בוטים על חייו ורכושו. במקרה אחר, אולץ בעל חנות ירקות לשלם סכומי כסף תחת איום כי אם לא ישלם – ייגרם לו נזק. מקרים נוספים כללו איומים על בעלי עסקים ואנשי מקצוע, תוך שימוש בשיטות של הפחדה ואלימות.
השופט אלרון, בפסק הדין, הדגיש כי עבירות מסוג זה הפכו למכת מדינה ויש להחמיר בענישה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים. לדבריו, המקרים המתוארים בכתב האישום משקפים פעילות עבריינית שיטתית ומתמשכת, שהטילה אימה על קורבנות חפים מפשע ופגעה בשגרת חייהם וביטחונם הכלכלי.
השופט אלרון מתח ביקורת חריפה על העונש שנגזר על העבריינים בבית המשפט בנצרת, וקבע כי העונש שהוטל עליהם "נכנס לגדרי החריג, ולא לכלל, בהיותו מקל עם המשיבים יתר על המידה, באופן חריג וקיצוני. זאת, אף בהתחשב בכך שהמשיבים הורשעו על בסיס הודאותיהם, אשר נמסרו במסגרתו של הסדר טיעון, בעקבות גישור".
אלרון הוסיף: "העונש שנגזר על המשיבים מחייב את התערבותנו, הן מאחר שהוא אינו הולם את חומרת מעשיהם, כשלעצמם; הן בראי מגמת ההחמרה בענישה בעבירות מעין אלו, והצורך בהתמודדות עימן; והן מפני שאין בנמצא נסיבות כה משמעותיות לזכות המשיבים המצדיקות את העונש המקל שנגזר עליהם".
"לא אשגה אם אומר כי תושבי היישוב טורעאן מביטים אלינו, זועקים את זעקתם ומבקשים מאיתנו כי נצילם מידם הכבדה של אלו אשר הפכו את החיים ביישובם השלו, למקום שהשלווה והרוגע אינם שוכנים בו יותר. המענה שלנו, כבתי המשפט, הוא לגזור על עבריינים אלו ודומיהם עונש אשר ירחיקם מהחברה לתקופה לא מבוטלת, בתקווה שבכך נסייע להשיב את הביטחון והשלווה לבני היישוב", ציין השופט אלרון בפסק הדין.
השופטים שטיין וכבוב הצטרפו לדעתו של אלרון, וקבעו כי העונשים שנגזרו על הנאשמים בערכאה הקודמת אינם הולמים את חומרת המעשים. בהתאם לכך, הוחלט להעמיד את עונשו של חמזה דחלה על 7 שנות מאסר בפועל, ואת עונשו של נאיף דחלה על 6 שנות מאסר בפועל.