בעידן הדיגיטלי: כך ניתן לפגוע בפרטיות שלכם בחסות החוק

לקראת יום הגנת הפרטיות הבינלאומי, הרשות להגנת הפרטיות  במשרד המשפטים פרסמה גילוי דעת חדשני ורחב היקף בנושא עקרון ההסכמה בדיני הפרטיות. מטרת המסמך היא להבהיר את עמדת הרשות לגבי יישום עקרון ההסכמה בעידן הדיגיטלי המתפתח, ולהדגיש את חובות מבקשי ההסכמה בכל הנוגע לאיסוף ושימוש במידע אישי.

הרשות מבהירה כי הסכמה לפגיעה בפרטיות צריכה להיות מדעת, כלומר - אדם חייב להיות מודע לזכותו לסרב לבקשה לאחר שנמסר לו כל המידע הדרוש באופן ברור ומובן. הסכמה שניתנה מבלי שהאדם הבין את משמעותה והשלכותיה לא תיחשב להסכמה תקפה.

בגילוי הדעת מודגש כי כאשר קיימים פערי כוח בין הצדדים או כאשר מדובר בפעולות העלולות להוביל לפגיעה חמורה בפרטיות, חובת היידוע מוגברת. במקרים כאלה, יש להציג את כלל הנתונים הרלוונטיים באופן ברור ונפרד משאר רכיבי ההתקשרות. העדר פירוט מספק עלול לערער את תוקפה של ההסכמה.

הרשות מדגישה כי הסכמה לפגיעה בפרטיות חייבת להינתן מתוך רצון חופשי. כאשר ההסכמה ניתנת בסיטואציות בהן קיים פער כוח ברור, הנטל להוכיח כי מדובר בהסכמה חופשית עשוי ליפול על מבקש ההסכמה. בנוסף, לראשונה מובהר כי שימוש בטקטיקות עיצוביות מטעות, המכונות "טקטיקות אפלות", עלול לשלול את תוקפה של ההסכמה.

בנוסף, הרשות קובעת כי שתיקתו של אדם או העדר מחאה מצדו אינם מהווים הסכמה תקפה. במקרים של איסוף מידע רגיש או פעולות העלולות לפגוע קשות בפרטיות, יש לוודא כי ההסכמה מתקבלת באופן מפורש.

הרשות מציינת כי איסוף מידע אישי ללא הסכמה תקפה עלול להוביל לאכיפה פלילית ואזרחית, וכן לעיצומים כספיים משמעותיים. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, אשר ייכנס לתוקף בקרוב, אף קובע כי חל איסור על עיבוד מידע אישי שנאסף ללא הסכמה תקפה, אלא אם קיים לכך בסיס חוקי ברור.