כארבע וחצי שנים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין רצח בת זוגו, מאיה ווישניאק, עמית אלמוג חזר היום לדוכן העדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב. במהלך עדותו ניסה לשחזר את רצף האירועים שהובילו למותה של ווישניאק, תוך שהוא מספק תיאורים מקוטעים על מצבו הנפשי בליל האירוע.
“כשהראו לי את הסרטון של משפחת המנוחה בהלוויה, הבנתי שקרה משהו. הבנתי שזו הלוויה, ומאיה לא תתעורר”, אמר. בהמשך שחזר את רגעיו הראשונים לאחר הרצח: “התעוררתי בבית חולים וצרחתי שאני רוצה למות”, אמר אלמוג. אחותה של המנוחה, שירה, הגיבה לדבריו: “מעניין למה רצית למות”.
אלמוג תיאר בעדותו תחושות של נתק מהמציאות ומחשבות שווא, אשר גרמו לו להאמין שהוא חלק מסרט קולנוע. “עד לרגע שראיתי את ההלוויה, הייתי בטוח שאני חי בתוך סרט, כמו ‘ספרות זולה’, שבו הגיבורה מקבלת זריקה ומתעוררת”.
לטענת אלמוג, במהלך החקירות הוא התקשה להביע חרטה. “כל פעם שניסיתי להראות שאני מצטער, בכיתי, אבל החוקר אמר לי שזה ‘דמעות תנין’. אבל אלו לא היו דמעות תנין”. לדבריו, הניסיונות שלו לפגוע בעצמו החריפו בתקופה הזאת: “הייתה לי משאבת אינסולין, הזרקתי לעצמי מינון יתר, והתעוררתי בבית החולים כבול למיטה. לא הבנתי איפה אני נמצא, רק צרחתי: ‘תנו לי ללכת, תנו לי למות, אני לא רוצה להיות בעולם הזה’”.
אלמוג טען לתחושות רדיפה קשות בתחילת מעצרו: “שמו אותי בחדר שנקרא ‘החללית’ באבו כביר. זה מקום עם מצלמות ואורות חזקים, ואתה צריך להתחנן כדי לקבל מים. ניסיתי לשבור את הפלורסנטים”. הוא טען כי שמע את קולה של מאיה קוראת אליו גם לאחר מותה: “בבית המעצר, בין שהייה בחדר המרופד לבין כבילה, הרגשתי כמו חיה בטבע – בכל פעם שהורידו לי את האזיקים, הייתי מתפרע”. הדרך היחידה שהצליחה להרגיע אותו, לדבריו, הייתה קריאת תהילים. “הייתי תוקפני בלי סיבה, זכור לי שפשוט קמתי יום אחד ודחפתי עצור אחר ללא כל סיבה. בעקבות זאת, קיבלתי כדורים להרגעה”.
אלמוג הוסיף: “הייתי בטוח שאני שולט במציאות, ששיגורי הטילים בישראל תלויים בי. ראיתי את פניהם של הסוהרים והם נראו לי כמו חברים שלי, חשבתי שזה באמת הם. היו לי הזיות שחוטפים את אמא שלי ואחותי, ראיתי בדמיוני איך זורקים את אמא שלי מרכב נוסע אל תוך הכביש”.
בהמשך עדותו סיפר אלמוג כי חש שיש לו פיצול אישיות: “ידעתי שאני עמית, אבל הרגשתי שבתוכי חי גם אדם בשם יוסי. עמית הוא רגוע, שקט וחברתי, אבל יוסי הוא כאוס, בלגן, מחשבות לא טובות". עוד אמר אלמוג כי הוא הרגיש שהמציאות מתוכננת נגדו: “הרגשתי שבבית המעצר המטבח בנוי כמו תפאורה של ‘האח הגדול’ – לא גרסה רגילה, אלא ‘האח הגדול של הרשת האפלה’, עם מסורים ופטישים”. בעקבות המחשבות הללו, נשלח לחדר המרופד וקיבל טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי.
אלמוג, שמוחזק במעצר מזה כמעט חמש שנים, טוען כי במהלך שהייתו בכלא ניסה לשקם את עצמו: “אני מלמד אנגלית, משתתף בקבוצות טיפוליות, וזה עזר לי להבין איך השימוש שלי בסמים הוביל אותי למקומות אפלים. הייתה לי התבוננות עמוקה, ואני מבין שעליי לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו – מהמשפחה שלי ומשפחתה של מאיה".
כשהתבקש להתייחס לשאלת המניע לרצח, אלמוג השיב: “אני שואל את עצמי למה. הרי הייתי אדם נורמטיבי, טיילתי באירופה, היו לי חיים טובים. זו שאלה שאוכלת אותי. גם במהלך החקירות אמרתי: ‘מאיה הייתה טובה מדי’. אין לי הסבר הגיוני למה זה קרה”.
התרעות פיקוד העורף