על פי הדין, בטרם כל הליך פיטורין יש לקיים חובת שימוע. יש לקיים את השימוע "בלב פתוח ובנפש חפצה". אם השימוע מתקיים למראית עין בלבד, כאשר החלטת הפיטורין התקבלה מראש - מדובר בהליך פיטורין לא תקין.
בואו נצלול רגע לפרקטיקה, איך מקדמים מהלך שלא קרה מעולם בישראל, איך מפטרים יועצת משפטית לממשלה? דו"ח ועדת שמגר, שבחן את דרכי המינוי והכהונה של היועץ המשפטי לממשלה ואומץ על ידי ממשלת ישראל באוגוסט 2000, קובע גם את התנאים לפיטורי המחזיק בתפקיד.
יש ארבע עילות בלבד המצדיקות פיטורים של יועץ משפטי לממשלה. אם היועץ המשפטי לממשלה עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו, אינו כשיר לבצע את תפקידו בעקבות שינוי מצב קיים, מתנהלת נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום וכן אם קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועמ"ש "היוצרים מצב בו נמנע שיתוף פעולה יעיל".
היועמ"שית ייצגה בבג"ץ, פעמים רבות, עמדות המנוגדות לעמדת הממשלה ולמדיניותה ואף העבירה שורה של חוות דעת אשר בולמות את הגשמת מדיניות הממשלה. יש מי שיאמר שבכך היועמ"שית שומרת על שלטון החוק, אך יש בקואליציה מי שמעוניין להיתלות במעשים אלה בכדי לבסס תשתית לפיטוריה של היועמ"שית.
ובקצרה, פיטורי היועמ"שית דורשים את השלבים הבאים: שר המשפטים דורש לקבל את חוות דעתה של הוועדה שבחרה ביועמ"שית לגבי פיטוריה, ולאחר מכן הממשלה מצביעה האם לפטר את היועמ"שית. לפני החלטת הוועדה והממשלה, ליועמ"שית תינתן זכות שימוע. לא מדובר במהלך קצר, אך זהו מהלך פשוט.
כאמור, לאחר קבלת עמדת היועמ"שית תתבקש עמדת ועדת גרוניס שבחרה את היועמ"שית לתפקיד. שני חברים חסרים בוועדה, ולממשלה נכונה דרך נוספת עד למינוי החברים החסרים.
יש רק לשער שיוגשו לבג"ץ עתירות נגד פיטורי היועמ"שית, ושהיא תילחם בציפורניים נגד פיטוריה. בשלב שכזה, היועמ"שית תעשה שימוש בכל נשק אפשרי, כולל התבטאויות של שרים בממשלה בנוגע לפיטוריה אשר נאספים ומתוייקים על ידי היועמ"שית במשרדה שברחוב צלאח א-דין בירושלים.
אמש, לצד ההכרזה כי בתוך שבועיים-שלוש הקואליציה תתחיל בהליכים לפיטורי היועמ"שית, שר התקשורת קרעי אישר את פרסום מעריב מחודש ינואר, ואמר כי שר המשפטים יריב לוין, הכין שימוע עם מאות דוגמאות של "פעילות לא חוקית - דברים שלא יעלה על הדעת שיועצת משפטית תעשה" והוסיף את המשפט המכריע כי "אין תרחיש שבו היא נשארת בתפקידה". היועמ"שית תעשה שימוש במשפט הזה כנשק מול הליכי הפיטורין שלה, במידה ואכן יותנעו, בכדי להוכיח שהשימוע שנעשה לה לא נערך בלב פתוח או בנפש חפצה