לוינשטין, ששימש גבאי בבית כנסת בעיר מגוריו, ביצע את מעשיו תוך ניצול יחסי האמון שרכשו לו הקטינים ובני משפחותיהם. במהלך השנים, הוא פעל באופן שיטתי ומתוחכם, תוך שימוש במניפולציות רגשיות ומתן תמורה כספית וממתקים לנפגעים בתמורה למעשיו.
על פי כתב האישום, לוינשטין נהג לבצע את התקיפות המיניות במקומות שהיו אמורים להיות בטוחים עבור הקטינים, כולל בית הכנסת עצמו. בחלק מהמקרים, לוינשטין ניצל את המצוקה הכלכלית של הקטינים בהם פגע בכדי לשכנע לשתף פעולה עם מעשיו.
במהלך שלב הטיעונים לעונש, הוגשו לבית המשפט תסקירים מפורטים אודות מצבם הנפשי של הקורבנות. אחד התסקירים חשף כי אחת הנפגעות סובלת מפוסט-טראומה, חרדה ודיכאון כתוצאה מהפגיעות, וכי היא מתמודדת עם רגשות בושה ואשמה קשים. משפחות הנפגעים העידו על ההשפעה ההרסנית של המעשים על חיי ילדיהם ועל התא המשפחתי כולו.
התביעה ביקשה להטיל על לוינשטין עונש כבד, בשל חומרת העבירות וכמות העבירות. לטענת המדינה, מדובר במעשים חוזרים ונשנים שנעשו לאורך שנים, תוך פגיעה קשה ביותר בערכים החברתיים המוגנים ובאמון שהוענק לו על ידי הקורבנות. בשל כך, דרשה התביעה עונש של 25 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי מקסימלי לכל אחד מהנפגעים.
מנגד, טען סנגורו של לוינשטין כי מדובר בעונש חמור במיוחד, וביקש להתחשב בעברו הנקי, בתרומתו לקהילה ובכך שהמעשים לא בוצעו בכוח או תוך אלימות פיזית. ההגנה דרשה עונש קל בהרבה של 7 עד 12 שנות מאסר.
הרכב השופטים קבע כי חומרת המעשים, מספר הקורבנות, והפגיעה הנפשית ארוכת הטווח שנגרמה להם, מחייבים ענישה מחמירה ומרתיעה. השופטים ציינו כי מדובר בניצול ציני של תמימותם של קטינים, והדגישו כי על מערכת המשפט להעניק הגנה מוחלטת לילדים מפני עברייני מין.
"הנאשם ביצע את המעשים בקטינים צעירים לימים, אשר הם, כמו גם הוריהם, נתנו בו אמון מלא וראו בו בן בית, חבר משפחה או מבוגר אחראי שעליו ניתן לסמוך. לאור הביטחון והאמון שחשו כלפיו נענו להצעותיו, תוך שמי מהם אף זוכה לגמול בדמות כסף או ממתקים. הקטינים "הנבחרים" הגיעו ממשפחות שהפרוטה אינה מצויה בידם, והנאשם ניצל זאת, ובאמצעות ארוחה, ממתק בש"ח וכמה פרוטות ביצע בהם את זממו. זירות הפעולה דומות, אם לא זהות, וגם שיטת הפעולה דומה, של הדרגתיות ממעשים "קלים" למעשים חודרניים וקשים – רק נגיעות, רק עיסוי, ובהמשך מעשי אינוס ומעשי סדום", כתבו השופטים.
כאמור, על לוינשטין נגזרו 21 שנים מאחורי סורג ובריח בגין מעשיו. בנוסף לעונש המאסר בפועל, חויב לוינשטין בתשלום פיצוי כספי משמעותי לכל אחד מהנפגעים, במטרה להעניק להם מענה ולו חלקי לנזקיהם.
התרעות פיקוד העורף