"מעבר לחומרה הניכרת של המעשים, יסוד חומרה נוסף מצוי ברקע לביצועם – נסיונם של הנאשמים להטיל מורא וללמד לקח את המתלוננת - אחותם הצעירה, שלטעמם ניהלה אורח חיים שאינו הולם את ערכי משפחתם", כתבו השופטים.
על פי גזר הדין: "אותן סיבות שהובילו את הנאשמים לביצוע העבירות, מה שקרוי בשפת היום יום כעבירות שבוצעו על רקע "כבוד המשפחה", ראויות להוקעה ולגינוי ומהוות למעשה נסיבה ממשית לחומרא. אין כל ערך של כיבוד המשפחה במעשי הנאשמים, אלא חוסר כבוד וזילות לחיי אדם, ביטול האוטונומיה והעצמיות של המתלוננת, שהיא אחותם הצעירה של הנאשמים, פריקת כל רסן והעדר ציות לכללי ההתנהגות הבסיסיים ביותר בחברה מתוקנת".