אי אפשר להתעלם מהעברת החוק לשינוי דרך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. עד כה הנציב נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים, והוא בא אך ורק משורות שופטי בית המשפט העליון בדימוס. יש לציין כי החוק קובע כי "מי שכשיר להתמנות שופט של בית המשפט העליון כשיר להתמנות נציב תלונות הציבור על שופטים", אך בפועל רק שופטי עליון בדימוס מונו לתפקיד החשוב.
מינוי הנציב עד כה היה בידי הוועדה לבחירת שופטים, בכובעה כוועדה לבחירת הנציב. מי שהיה יכול להציע את המועמדים לתפקיד היו שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון ביחד. ללא הסכמה בין השניים, לא ניתן להעלות מועמד לתפקיד. מכיוון ששר המשפטים לוין הודיע כי אין בכוונתו להכיר בשופט יצחק עמית כנשיא בית המשפט העליון ואין הוא מתכוון לעבוד עימו - אין היום נציב תלונות ציבור על שופטים.
המצב בו לנשיא בית המשפט העליון יש וטו על מי יעמוד בראש המערכת שתעביר ביקורת על השופטים לא היה מקובלת על הקואליציה. הרפורמה המשפטית בהחלט כללה כוונה לשנות את המצב, ולהפקיע את הווטו של השופטים בנוגע לשאלה מי יעביר עליהם ביקורת. השינוי, מבחינת הקואליציה, היה נצרך הרבה יותר לאחר מינוי השופט עמית לנשיא והחלטת הקואליציה שלא להכיר בו כנשיא.
המצב היה דומה גם בטרם מונה עמית לתפקיד הנשיא. בשל כך, כאשר פורסמו ידיעות המטילות דופי בהתנהלותו של עמית בטרם מינויו לנשיא - לא היה נציב שאפשר היה לפנות אליו ולהתלונן בנושא ולא הייתה אפשרות לדרוש משופטי בג"ץ, שהורו על כינוס הוועדה לצורך בחירת נשיא העליון, לעכב את הבחירה עד להכרעתו של הנציב.
באופן כללי, האינטרס של הקואליציה הוא שיהיה מי שיעביר ביקורת אפקטיבית ככל הניתן על השופטים. וכך, כאשר כל האינטרסים התחברו ביחד - עבר אמש (שלישי) החוק לשינוי הרכב הוועדה שתבחר את נציב תלונות הציבור על שופטים.
השינוי בהרכב הועדה
זה ההרכב החדש של הוועדה שתבחר את נציב תלונות הציבור על השופטים הבא: שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל והסניגור הציבורי הארצי.
מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים שהייתה בוחרת את הנציב היו שלושה שופטים ושני חברי לשכת עורכי הדין, כאשר לנשיא בית המשפט העליון היה וטו - כל זה נעלם. חברי לשכת עורכי הדין בחוץ, וכך גם השופטים עם הווטו על זהות הנציב. הכוח שנשאר אצל השופטים הוא שני נציגים שהם שופטים לשעבר אשר ייבחרו בשני פורומים שונים. מדובר במהלך דרמטי ביותר.
הדרמה מתעצמת כשבוחנים את הרכב הוועדה. נתחיל מהסוף: הסנגור הארצי באופן מובנה ירצה נציב ביקורתי ככל האפשר. הרבנים הראשיים ירצו נציב שיהיה נגד בתי המשפט, אבל לא נגד הדיינים ולכן זהות הדיין בדימוס, שיהיה חבר בוועדה - ככל הנראה תהיה תואמת לכך. בוועדה יהיו בסך הכל שני נציגים לשופטים, וגם הם יפוצלו: אחד ייבחר על ידי שופטי העליון ואחד ייבחר על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים. מעבר לכך יהיו בוועדה חבר כנסת ושני שרים. בהרכב הנוכחי של הקואליציה, השופטים נמצאים במיעוט קטסטרופלי.
אבל כאן לא נגמרות הדרמות. הווטו על מי יהיה מועמד לתפקיד הנציב מתנפץ לגמרי - כל אחד מחברי הוועדה לבחירת הנציב יכול להציע שני מועמדים, וצריך רק ארבעה חברים בכדי למנות את הנציב. כלומר, שני השרים וחבר הכנסת יוכלו למנות את הנציב עם הסנגורית הציבורית הארצית או הדיין בדימוס - ללא התחשבות בעמדת נציגי השופטים בכלל. בנוסף, ניתן להדיח את הנציב ברוב של חמישה חברים - כך ששוב, ניתן לעשות זאת ללא התחשבות בעמדת נציגי השופטים.
אפשר לטעון שהשופטים לא צריכים להיות חלק מקביעת זהות הנציב שיעביר עליהם ביקורת. אפשר גם לטעון להפך. מבחינת הקואליציה הגישה היא ברורה: מי שבוחר את הנציב לא יהיה אדם עליו הנציב יכול להעביר ביקורת. העמדה הזאת הצליחה להיכנס כתמול לספר החוקים של מדינת ישראל. לא משנה מה עמדתכם בנושא, החוק שיזם ח"כ שמחה רוטמן ועבר הלילה הוא דרמטי מאוד - ומהווה הישג אמיתי ראשון ברפורמה המשפטית.