עוד אמרה: ״היום הנאשמות מכסות את הפנים שלהם ומתחבאות. לילדים שלנו הן הרביצו בפנים מאוד כועסות ולא הסתכלו לנו בעיינים. הן עשו דברים מזעזעים, התעללו בהם יום יום, הן נתנו להם תחושה של זלזול של מכות, מאוד קשה לי לדבר כי ראיתי אותם עכשיו וקשה לי , אמרה ברעד. שכל אחת מהן תיענש בכלא. קיים פה שיקום לכל הילדים".
לירון שובל: ״העונש היה קל מדי, כל מה שהילדים שלנו עוברים ועדיין עוברים הבת של בת שש מרטיבה וצועקת כל לילה שום דבר לא יוכל לשנות את זה אני מאוכזבת מגזר הדין. מנהלת הגן הייתה ראש מאפייה מודעת ושותפה למעשים, עצוב מאוד״.
סיגל אדהמי הורשעה בתקיפת פעוטות, כולל תקיפה הגורמת חבלה של ממש והפרת חובת דיווח. הסייעת ורד אברהם הורשעה בשישה אישומי תקיפה, שניים מהם כוללים ריבוי מקרים. יפית אשר הורשעה בשבעה מקרי תקיפה, כאשר ארבעה מהם כוללים ריבוי מקרים. לבנת אונגר הורשעה ב-11 אישומי תקיפה, כאשר בחמישה מהם יוחס לה ריבוי עבירות.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב רונית פוזננסקי כץ כתבה בגזר הדין במקום לדאוג לרווחתם של הילדים פגעו בהם, נפגעי העבירה הם לא רק הילדים אלא גם ההורים. כל אדם יכול לפתוח גן בלי רישיון, תופעת מקרי האלימות בגני ילדים הפכה להיות מכת מדינה. בהחלט יתכן שהנאשמות טיפלו גם באופן יפה בילדים אבל זה לא מקל בעבירות. ניתן היה לצפות שבגן שבו עובדות כל כך הרבה סייעות אחת מהן תרים דגל אדום, אך לא כך הן המשיכו וחיפו האחת על השנייה.
מחן קובריץ כהן, מטה המאבק למען הילדים נמסר: לפני כמעט חמש שנים הוקם המטה בעקבות הפרשה הזו וגן טולי שהוכיחו שיש צוותים שלמים שפוגעים בפעוטות בדרך הקשה ביותר ולא רק אחת, כרמל מעודה. מאז נחשפו עוד ועוד גננות וסייעות שפגעו בילדים, רבות מהן כבר מרצות עונשי מאסר. התיק הזה שהחל ב 2020 נחשף רק בזכות המצלמות, בזכות כך שההורים יכלו לקבל את המצלמות לפני תוקף החוק שאוסר זאת, אחרת הן היו ממשיכות לפגוע בילדים עד היום. המשמעות של מצלמות שקופות להורים היא הפסקת הפגיעה באופן מידי וכמובן הוכחת המעשים שלהן ועשיית צדק עם הילדים. אנו הובלנו לחקיקת חוק החמרת הענישה עם מתעללות בחסרי ישע ושתיים מהפרשה הזו אורטל בנימין ורינת ינקו כבר מרצות עונש מאסר ממושך וכעת, לאחר כל כך הרבה שנים של חוסר צדק, דיונים נדחים, סנגורים שמנהלים את הדיונים, היום ההורים יוכלו להמשיך בשיקום הילדים שלהם כי הפרק הקשה של בתי המשפט מאחוריהם".
השופטת רונית פוזננסקי כץ: "הנאשמות תועדו ברחבי הגן כנשים שכל קשר בינן לבין אהבה ודאגה לילדים רחוק כמו מזרח למערב, במקול לחמול ולטפל בחרו לתקוף ולנהוג ברוע לב. ניתן לצפות שאחת תרים דגל אדום ותעיר לחברותיה אלא הנאשמות בחרו לא ללכת במקרה זה והמשיכו להנהיג שגרה קשה של אלימות". על סיגל התייחסה השופטת: "ניתן לצפות ממנהלת הגן למנוע את התקיפות בגן ובוודאי לא לעשות זאת בעצמה. המנהלת כשלה בתפקידה וסיכנה את חייהם של הפעוטות".
עוד מגזר הדין: "הנאשמות ביצעו שורה של אלימות בדרגים שונים כלפי פעוטות, מעשים שהפכו למכת מדינה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף בהיקף התופעה ואירועים אלו מתרחשים מאחורי הדלת הסגורה של הגן".
על פי כתב האישום, הנאשמות תקפו את הפעוטות באופן יומיומי: אחזו בהם בחוזקה, משכו אותם בגפיהם וגררו אותם, הרימו והטיחו אותם בחוזקה על מזרנים או כיסאות, סטרו להם ואף בעטו בהם. בנוסף, "הענישו" את הפעוטות שהפריעו בכך שהושיבו אותם לפרקי זמן ממושכים בכיסא תינוק מוגבה.