הכל היה מצולם – אבל הנאשם שוחרר לחופשי: הכשל שהוביל לזיכוי בתיק הפריצה

נאשם שהואשם בפריצה לדירת קשישה בגבעתיים יצא לחופשי לאחר שבית המשפט קבע כי הסרטונים מטושטשים אינם מספקים להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
בית משפט השלום בתל אביב
בית משפט השלום בתל אביב | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בחסות החושך והמסכה: גבר שהואשם בהתפרצות לדירת קשישה בשעות הלילה זוכה לאחר ששופטת בית משפט השלום בתל אביב, ענת יהב, קבעה כי זיהויו בסרטוני אבטחה מטושטשים וחלקיים אינו מספק להרשעה מעבר לספק סביר. התיק, שהסתמך כמעט לחלוטין על עדות זיהוי של שוטר ותיעוד ממצלמות אבטחה באיכות ירודה, מאיר את החסרונות המובנים בהסתמכות על אמצעי זיהוי ויזואליים בעידן שבו אמצעי הסתרה פשוטים כמו מסכה יכולים לטשטש את קו הגבול הדק שבין זיהוי אמין לספק סביר.

לפי כתב האישום, התפרץ הנאשם לדירתה של אישה מבוגרת בגבעתיים, כשהוא עוטה כפפות ומסכה, ובמשך כחצי שעה חיפש חפצים יקרי ערך בדירה, כולל נטילת קופסת תכשיטים ופיזור תכולתה על רהיטים בסלון.

התביעה טענה כי המאשימה הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. עיקר הראיה התבססה על עדותו של החוקר, אשר זיהה את הנאשם כאדם המופיע בסרטוני האבטחה מהבית. "דבריו אלו אף חוזקו באמצעות הנאשם אשר אף הוא ציין בחקירתו, כי נתקל פעמים רבות בחוקר ויכול לזהות אותו בקלות", טען התובע והוסיף כי ראיות מחזקות נוספות כוללות את התנהגותו המפלילה של הנאשם בחקירה, שבמהלכה שתק ולא ענה על שאלות מהותיות.

מנגד, ההגנה טענה כי הראיות סביב זיהויו של הנאשם כמבצע העבירות "הינן דלות עד כדי שאין בהן כדי לקבוע שלא נותר ספק סביר". עו"ד רוי גבריאלי מהסנגוריה הציבורית, הרחיבה כי הראיות המצביעות על הנאשם הינן כולן ממקור אחד, אותו חוקר, ואין לו יכולת אמיתית לזהות את הנאשם כדמות שנצפתה בסרטון האבטחה. ההגנה אף הזכירה כי החוקר טעה בעבר כאשר זיהה את הנאשם באירוע דומה, וכי הנאשם זוכה באותו מקרה.

בהכרעת הדין ציינה השופטת יהב כי "מכיוון שתיק זה מבוסס כולו על סרטוני אבטחה, שאינם חד משמעיים ואינם ברורים דיים ולא מצאתי שניתן לסמוך את ידיי על זיהויו של השוטר, על אף שנתתי אמון בדבריו כי הוא מאמין שהדמות הינה של הנאשם", אין די בראיות להרשעה. השופטת הדגישה את הקשיים בזיהוי הנאשם מהסרטונים, ביניהם העובדה שאיכות הסרטונים אינה גבוהה, התמונות מטושטשות, ומחצית פניו התחתונות של הפורץ מכוסות במסכת קורונה. בנוסף, היא מצאה מחדלי חקירה, כמו העובדה שבחיפוש בבית הנאשם לא חיפשו בגדים הדומים לאלו שלבש הפורץ בסרטוני האבטחה.

השופטת סיכמה: "ללא ראיית הזיהוי נותרנו עם צבר בלתי מספיק של ראיות נסיבתיות שאינן יכולות לבסס הרשעה מעבר לכל ספק סביר. לנוכח המסקנה שראיית הזיהוי היא חסרת משקל, מצאתי להורות על זיכויו של הנאשם מחמת הספק".

תגיות:
כתב אישום
/
פריצה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף