היום (שלישי) המדינה תצטרך להגיש את תגובתה להחלטה לעצור את הסיוע ההומניטרי לעזה. על פי הערכות של גורמי הצבא, חמאס, אשר משתלט על הסיוע ההומניטרי, אגר מספיק אספקה לחודשים ארוכים כחלק מההכנה שלו לחידוש הלחימה מול מדינת ישראל. בשל כך, עצירת הסיוע אינה צפויה להשפיע באופן ישיר על העזתים בזמן הקרוב.
עם זאת, הרעבת אוכלוסייה נחשבת לפשע מלחמה בדין הבינלאומי. נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט עומד צו מעצר תלוי ועומד של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בין היתר בגין הרעבה כשיטת לחימה.
את התובע של בית הדין, כארים אסד אחמד קאן, לא מעניין כמויות הסיוע שנכנס לעזה ולא מעניין אותו עד כמה חמאס הוא זה שהשתלט על הסיוע, תוך רצח של עזתים מתומכיו אשר העזו לקחת חלק מהסיוע בכדי לאכול. בשורה התחתונה, במלחמה שנפתחה בטבח היהודים הגדול מאז השואה, ישנו צו מעצר נגד שני בכירים במדינת היהודים בלבד. אלא אם כן אתם מחשיבים צווי מעצר נגד הגופות של יחיא סינוואר ומוחמד דף.
בתחילת שנת 2024, ממש בתחילת המלחמה, שורה של ארגוני שמאל –גישה, המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם בישראל, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה – הגישו לבג"ץ עתירה בנושא הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה, במסגרתו התבקש כעת להוציא צו ביניים נגד ההחלטה שלא להכניס סיוע הומניטרי עד לשחרור החטופים.
מאז הגשת העתירה, בג"ץ קיים חמישה דיונים בעתירה בשנת 2024. באפריל, מאי, יוני, יולי ונובמבר. במהלך הדיונים, השופטים אמרו לעותרים כי הם פה כדי לטפל בכל נושא ואף דרשו תשובות מנציגי הצבא בדרגות בכירות, שנאלצו להתייצב בבית המשפט בכדי לשכנע את השופטים כי הסיוע הנכנס לעזה הינו מספק.
במאמר מוסגר, יש לציין כי הרכב השופטים כעת הינו יצחק עמית, נעם סולברג ודוד מינץ – כלומר הרכב עם רוב של שני שופטים שמרנים דתיים ומתנחלים אשר בני משפחתם משרתים בעזה כלוחמים. השופטים לא דחו את העתירה עד כה, משתי סיבות.
הסיבה הראשונה היא היכולת של השופטים להכיל את העתירה. כאשר ישנה עתירה תלויה ועומדת בבית משפט, השופטים יכולים לדחות כל עתירה חדשה באותו הנושא. כל עוד העתירה לא נדחתה, השופטים מוסמכים לבלום כל עתירה חדשה בנושא הסיוע ההומניטרי – אשר יכולה להיות יותר קיצונית מהעתירה הנוכחית.
הסיבה השנייה והעיקרית היא עיקרון המשלימות. על פי הדין הבינלאומי כאשר מדינה בודקת את עצמה, על פי אמנת רומא, לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין סמכות לדון באותו הנושא. הסמכות של בית הדין הפלילי הבינלאומי קמה רק כאשר מדינה לא בדקה את הנושא הנדון בכלל. כך, בית הדין הבינלאומי הינו גוף שיפוטי "משלים" לבתי המשפט במדינות העולם. כאשר בתי המשפט ומערכות החקירה המדינתיים לא פועלים – נכנס בית הדין.
כל זאת כמובן לא עניין את התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי. למרות שמדינת ישראל מקיימת דיון בעתירה בעניין הסיוע ולמרות שמתקיימות חקירות של הפרקליטות הצבאית בעניין, הוא הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט על הרעבה – וזאת בניגוד לסמכותו מכוח אמנת רומא ובניגוד לדין הבינלאומי.
עם זאת, עצם קיום הדיון בכל השאלות הנוגעות לסיוע ההומניטרי הוא קלף בו מדינת ישראל מחזיקה. מדינת ישראל החליטה לערער על הוצאת צווי המעצר לנתניהו וגלנט. בסוגיה הזאת, המשך הדיון בעתירה, שנמרחת על פני כשנה, יכול לסייע לטענות הישראליות. בנוסף לכך, גם במישור הדיפלומטי הפרקטי, הדיון יכול לערער את הלגיטימיות של צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט.