באחד המקרים, לאחר גניבת קורקינט ממונע מבניין הארכיטקטורה בטכניון, הנאשם מכר אותו לאדם אחר תמורת 600 שקלים בלבד. במקרים אחרים, השתמש ב"קאטר" לחיתוך שרשראות האבטחה שנועלות את האופניים והקורקינטים. במקרה אחר, התפרץ לבניין עיריית נשר דרך חלון בקומה השנייה, גנב חפצים ויצא מהמקום דרך אותו חלון כשברשותו הרכוש הגנוב.
השופטת מריה פיקוס בוגדאנוב ציינה בגזר הדין כי "לא מדובר בביצוע עבירה ספונטנית לחלוטין", וכי "כתוצאה מביצוע העבירות על ידי הנאשם, נגרם נזק של אלפי שקלים למתלוננים, כאשר בנוסף לנזק הכלכלי הם נותרו ללא כלי תחבורה ששימש אותם ביום יום". השופטת נתנה דגש משמעותי לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל 12 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש וסמים. בנוסף, במועד ביצוע העבירות, הנאשם היה תחת שני מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו - אחד בן 6 חודשים והשני בן 3 חודשים.
"לחומרא, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לחובתו של הנאשם 12 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש וסמים והוא ריצה בעברו מאסרים ארוכים מאחורי סורג ובריח", כתבה השופטת. "אם לא די בכך, הנאשם ביצע את העבירות הנוכחיות כאשר שני מאסרים על תנאי תלויים ועומדים נגדו, ואשר לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות מושא תיק זה".
הסנגורית טענה כי מרשה היה אמור להיקלט בקהילה טיפולית, אך בשל העובדה שהוא נוטל תרופה מסוג ליריקה, לא התאפשרה קליטתו במקום למרות "מוטיבציה גבוהה מצדו לעבור טיפול", כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט.
השופטת ציינה בהחלטתה: "יחד עם זאת, אין די במוטיבציה מילולית, כדי לקבוע קיומם של סיכוי ממשי לשיקום. כפי שעולה מגזר הדין שניתן במסגרת בית משפט קהילתי בשנת 2022 בעניינו של הנאשם, הנאשם עבר הליך שיקומי ארוך, אך לצערי הדבר לא החזיק מעמד לאורך תקופה, הוא שב לסורו וביצע עבירות מושא כתב האישום שבפניי".