לעמדת היועמ"שית, הדיון ההצהרתי אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו לסיום תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בשל כך, הוחלט כי עמדת היועמ"שית תוצג במסגרת ההליך לפיטוריה, כחלק מזכות השימוע המגיעה לה לפני הממשלה והוועדה המקצועית.
מה שכן, היועמ"שית שלחה מכתב לשרי הממשלה, בו נכתב בין היתר כי "התייחסות מפורטת לטענות שהועלו בהצעת ההחלטה, לתקינות המהלך, לעיתויו, לשיקולים הזרים הכרוכים בו ולהשפעתו על הליכים פליליים - תימסר במסגרת המתאימה. קרי, הליך סיום כהונה, אם יוחלט על קיומו כסדרו, בהתאם לכללים, ועל פי שלביו".
היועמ"שית רומזת באופן דיי ברור להשפעה שיש לפיטוריה על משפט נתניהו אשר מתנהל בימים אלה, ולכך שבידיה ובידי מי שיחליף אותה תהיה ההחלטה האם להגיע עם נתניהו להסדר טיעון ללא מאסר וללא קלון, כפי שהוא רוצה. המשמעות רלוונטית גם לעתירות שיוגשו נגד פיטורי היועמ"שית אם אכן יתממשו, כיוון שלעמדת היועמ"שית, נתניהו נמצא בניגוד עניינים לגבי קביעת זהות התובע הכללי של מדינת ישראל, כל עוד הוא נאשם בפלילים.