"רציתי לעשות לו חרא": עדותה של אולה קרבצ'נקו במשפט הדיבה נגד "צל של אמת"

במהלך הדיון, חבאני - שאינו מיוצג על ידי עורך דין - חקר בעצמו את קרבצ'נקו, כאשר כבר בתחילת העדות ביקשה התובעת למנוע מגע פיזי בינה לבין חבאני בעת הצגת מוצגים לבית המשפט.

---

נקודה נוספת בעדות הייתה כאשר חבאני העלה סתירות בין דבריה של קרבצ'נקו בחקירותיה במשטרה. הוא ציטט מחקירותיה הקודמות והטיח בה: "למה אמרת לחוקר 'שהוא אוהב מעיים', ואת ממשיכה ואומרת, 'לעשות לו חרא, אני אומר לך שאת שיקרת במשטרה'".

בתגובה לכך, הודתה קרבצ'נקו בפה מלא: "כן. שיקרתי במשטרה אחרי שהביאו לתחנה באזיקים". חבאני לא הרפה וטען: "אני אומר לך שאין לה בעיה לשקר בחקירות ולשקר לציבור כל עוד לא תופסים אותך בשקר", האשמה שקרבצ'נקו דחתה באומרה: "אני לא מסכימה".

בשלב מסויים חבאני הציג שירים וטקסטים ספרותיים שכתבה קרבצ'נקו בצעירותה, ובהם שיר בשם "אני אוהבת בנות". חבאני ניתח את השיר בפני בית המשפט וטען כי הביטויים בשיר רומזים לפשע: "לקראת האמצע שלו, בובות מושלמות קרות או חמות, אני אומר לך את מדברת פה על גופה".

קרבצ'נקו הכחישה את הפרשנות הזו בתוקף: "שמע זה שיר מופשט, אבל אני לא מדבר על גופות". בהמשך, כשחבאני הציג קטע נוסף מהשיר: "בונות קטנות, שדות בתחפושת, אני חמדנית מכורת כימורים", וטען "אני אומר שאלה המחשבות שלך", השיבה קרבצ'נקו: "אתה מרחיק לכת, יש לי משיכה מסוימת לנשים וזה שיר תשוקה".

בשלב מסויים כאשר חבאני קרא טקסט נוסף מ-2007 שלטענתו נכתב על ידי קרבצ'נקו: "הן מושיטות לי את זרועיתיהן האפורות... להתטעף בתרחישים, שדות יפיפיות, השדות אינן באות בחלומי, נושכות נושפות..". קרבצ'נקו טענה שאינה זוכרת אם אכן כתבה את הטקסט: "אני לא יודעת להגיד אם זה שיר שלי, זה לפני הרבה זמן, אינני מזהה את זה זאת כתיבה שלי".

חבאני המשיך בטענתו: "אני אומר שהמילים מהשיר שנכתב ב-2007 מדבר על רגשותייך מאותה תקופה, מדבר על סחיטה, וזאת התוודאות שלך על עניין הרצח. את מבטאת פה פחד מהטכנולוגיות שיפלילו אותך ויפגעו לך בחופש הגשמי שלך". לטענה הזו השיבה קרבצ'נקו בתמציתיות: "אתה מפליג בדימיונות".

בהמשך העדות, העלה חבאני גם נושאים אישיים מתקופת מערכת היחסים שלהם, כולל תמונה זוגית שהציג בפני בית המשפט. "תאשרי שאת לבושת דגמ"ח שלי", דרש חבאני, אך קרבצ'נקו השיבה בזהירות: "לא יכולה לאשר את זה, כן יכולה לאשר שלבשתי בגדים של אדיר, חיינו כבעל ואישה והיה ארון בגדים משותף, לא יכולה לאשר שהדגמח בתמונה שייך לאדיר".

בין ההתבטאויות שנזכרו בכתב התביעה, צוין ריאיון שבו טען פינס כי "א"ק ניסתה לרצוח מישהו בזמן שהייתה במעצר בית", ואמירה של גנדלמן כי "אפשר לומר בוודאות די ברורה שא"ק רצחה את תאיר ראדה". בנוסף, תובעת קרבצ'נקו את הנתבעים על הפרת זכויות יוצרים ושימוש בציוריה ללא רשותה.