צנגאוקר הגישה את המכתב לאנשי נתניהו, ויצאה מן האולם. לאחר מכן מסרה הצהרה קצרה מחוץ לאולם, ואמרה כי נתניהו "לא נפגש איתי למרות שהגשתי בקשות רשמיות לאורך השנה האחרונה. מאז המפגש האחרון שבו אמרתי שאני לא רואה פתרון איך הוא משיב את בני הבכור, אהובי, מתן הביתה. מאז לא נפגשנו אבל אני ממשיכה בממלכתיות מול ראש הממשלה ומגישה בקשות, לצערי ראש הממשלה בוחר שלא להזמין אותי לפגישות. לא בארבע עיניים ולא בפגישות בפורום יותר רחב, שמספר משפחות חטופים מוזמנות. אני רואה את זה בחומרה".
היא המשיכה בפנייה ישירה לראש הממשלה: "העסקה הנרקמת היא עסקת סלקציה, ואני מבקשת ממך לדאוג להוצאתו של מתן מהתופת, ואני דורשת מראש הממשלה להביא להסכם כולל, שיביא לסיום המלחמה. אנחנו יודעים שזה התנאי היחידי שחמאס לא מוכן להתגמש עליו. זאת מלחמה מיותרת, אסור שעוד חטופים ישלמו בחייהם. אם מתן שלי הצליח לשרוד עד עצם היום הזה אני דורשת להביא אותו הביתה.
דבריה של צנגאוקר מתייחסים לנאומה של בר, בתו של מני בעצרת השבועית לשחרור החטופים. "ביום שני בשעות הצהריים, החלו להתפשט השמועות", פתחה. "זה התחיל עם ידיעות בטלגרם על חילוץ גופות. הלב שלי ישר החסיר פעימה. מעט זמן מאוחר יותר כבר התפרסמה התמונה של אבא שלי תחת הכיתוב: 'חולצה גופתו של מני גודארד'. הגוף שלי התחיל לרעוד והמחשבות הפליגו. בשעות הערב עזריה, הקצין המלווה שלנו התקשר ואמר שהוא בדרך אלינו. הרגשתי שעוד שנייה הוא יגיע ויאמר לי שאבא פה".
"אבל בשנייה שהוא פתח את הדלת, כבר הבנתי. אבא לא פה" מספרת. "הוא סיפר על מבצע נועז וחיילים אמיצים שניסו לחלץ את אבא. אפילו סיפר שהם הצליחו לחלץ מקרר שבו היו ממצאים של אבא. אבל אמר שהמבצע לא הצליח".