בעקבות תלונות שהתקבלו במוקד הנציבות, בוצעה בדיקה שכללה פיקוח במטה הרשת. הממצאים: אי עמידה בדרישות החוק וליקויי נגישות חמורים – היעדר הדרכות לעובדים, אי מינוי רכז נגישות ואי התאמת נהלי פינוי וחילוץ לאנשים עם מוגבלות. בתביעה, הנציבות מבקשת לחייב את יוחננוף לבצע את כל התאמות הנגישות הנדרשות ולפצות את הלקוחות שנפגעו.
עו"ד עירית שביב-שני, המייצגת בתביעה, אמרה: "לנציבות מגיעות תלונות רבות על חוסר נגישות ואפליה כלפי אנשים עם מוגבלות. מעשים ומחדלים אלו נוגדים את הוראות הנגישות בחוק ובתקנות. כמו כן, הם מחדדים את הצורך בפיקוח ובאכיפה יעילים נגד מפרי החוק בכלל ובפרט נגד מעסיקים גדולים במשק, כדי להבטיח שירות שוויוני ומכבד לכלל הציבור".
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ציין: ״חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנותיו נועדו לתת מענה הולם לצרכיהם של אנשים עם מוגבלות. הפרת החוק היא פגיעה בזכותם החוקית לחיות בעצמאות, בפרטיות ובכבוד, ויש להטיל עליה תג מחיר".
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פועלת מאז שנת 2000, מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות, שעליה חתומה ישראל. בישראל חיים כיום כ-1.7 מיליון אנשים עם מוגבלות – כ-18% מהאוכלוסייה. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נוספו כ-100 אלף אנשים עם מוגבלות.
התרעות פיקוד העורף