היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה היום (שישי) לבג"ץ כי לעמדתה, ההחלטה לסיים את כהונת ראש השב״כ רונן בר הינה פגומה מיסודה, נגועה בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו במסגרת פרשת המסמכים המסווגים ופרשת קטאר-גייט, ותוביל להפיכת התפקיד למשרת אמון.
בעמדת היועמ"שית לבג"ץ נכתב כי ככל שההחלטה לפטר את בר לא תבוטל, "יהיו לכך השלכות שליליות דרמטיות ביחס לפעולתו המקצועית והממלכתית של שירות הביטחון הכללי ותפקוד ראשי השירות, בהווה ובעתיד".
היועמ"שית הציגה עמדה לפיה כי מעבר להשפעות במקרה הנוכחי של פיטורי בר עצמו, אי ביטול החלטת הממשלה לפטר את בר תביא "לערעור יכולתם של ראשי השב"כ בעתיד לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי כנדרש מהם. זאת, פן ידעו כי בהינף קולמוס ניתן יהיה להעבירם מכהונתם בהליך מהיר ובלתי תקין מחמת טענות בלתי מנומקות בדבר "חוסר אמון" מצד הדרג המדיני, משל כיהנו במשרת אמון של חבר הממשלה".
במסגרת התגובה לבג"ץ היועמ"שית חשפה כי המשנה שלה, גיל לימון, סיים את הבדיקה שערכה בנוגע לניגוד העניינים של נתניהו בקשר לפיטוריו של רונן בר, והוכרע כי "ראש הממשלה היה מצוי במצב של ניגוד עניינים ביחס להליך פיטוריו של ראש השירות, כך שהופר עקרון יסוד באופן היורד לשורש ההחלטה".
בחוות הדעת של לימון נכתב בנוגע לחקירת פרשת המסמכים המסווגים ופרשת קטארגייט כי "העובדה כי החשדות מתייחסים למעשים שבוצעו כביכול על-ידי יועציו הקרובים ביותר של ראש הממשלה, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", על רקע הקשר של קטאר עם ארגון הטרור חמאס, תוך ניצול קרבתם של היועצים לראש הממשלה והמידע המצוי בידיהם מכוח תפקידם וקרבתם כאמור, לשם השאת רווח כלכלי אישי, יש בה כדי לפגוע פגיעה קשה בתדמית הציבורית של ראש הממשלה, ולהטיל צל כבד על התנהלות סביבתו הקרובה ביותר.
אוריך, כאמור, הוא יועצו הקרוב של ראש הממשלה במישור התקשורתי והפוליטי מזה כעשר שנים. לראש הממשלה יש אפוא אינטרס בתוצאות החקירה, שבה מעורב ים יועציו הקרוב ים ושעניינה בחדירתם ובהשפעתם של אינטרסים קטארים אל תוככי לשכתו וסביבתו הקרובה, בזמן מלחמה".
לימון הבהיר כי לעמדתו "לראש הממשלה עניין אישי בחקירות ובתוצאותיהן מתחזקת לנוכח הצטברותן של שתי הפרשות והזיקות העובדתיות המתקיימות ביניהן. בשני המקרים, מדובר כאמור ביועציו הקרובים של ראש הממשלה, ובפעילות עבריינית לכאורה שנעשית למען תפקידם זה או תוך הסתייעות במעמדם כיועצים של ראש הממשלה. שתי הפרשות בהצטברן מטילות כאמור צל כבד על תדמיתה של לשכת ראש הממשלה והתנהלותה, והוא עצמו התייחס לשתי החקירות ככאלו המכוונות נגדו. נזכיר עוד כי חלק מאותם יועצים – אוריך, גולן ואיינהורן – אף הואשמו לאחרונה בעבירה של הטרדת מי שהיה עד מדינה בתיק הפלילי של ראש הממשלה".
עוד נכתב: "לאור העובדה שהחקירות מנוהלות על ידי צוות משותף של המשטרה והשירות וכי החלטות עקרוניות בהן הובאו ומובאות לאישור ראש השירות כאמור, ובשים לב לכך שטרם הסתיימו הליכי החקירה בשתי הפרשות, מתקיימת בנסיבות העניין אמת המידה שנקבעה בפסיקה של חשש ממשי לניגוד עניינים של ראש הממשלה במעורבותו ופעולתו להפסקת כהונתו של ראש השירות המכהן".
"הותרת ההחלטת הפיטורים של ראש שב"כ על כנה, על רקע טענות מתפתחות לקיומו של חוסר אמון, בנסיבות שמעוררות חשש ממשי לפעולה בניגוד עניינים, כאשר החלטה זו מתקבלת תוך התעלמות רבתי מסדרי מינהל תקינים ומכללי המשפט המינהלי – תפגע ביכולתם של ראשי השירות בהווה ובעתיד לשמור על תפקדו התקין, הממלכתי והא-פוליטי של הארגון", כתבה היועמ"שית לשופטי בג"ץ – והבהירה כי לעמדתה יש לבטל את החלטת הממשלה לפטר את רונן בר.
לעמדתה של היועמ"שית צורף מכתב חריף מטעמו של רונן בר, בו כתב: "חשיבותו של ההליך שבפני בית המשפט חורגת בהרבה מהשאלה האישית בעניין המשך כהונתי. ההכרעה בהליך תשפיע באופן עמוק על השאלה - האם מערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מבוססת על ציפייה לנאמנות אישית, או שהשירות יפעל "באורח ממלכתי", כאשר "לא תוטל על השירות משימה לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים", כקבוע בחוק שירות הביטחון הכללי. כלומר על הפרק ניצבת יכולתם של ראשי השב"כ הבאים להוביל את הארגון ולממש את ייעודו, על פי העקרונות הקבועים בחוק וכן להביע עמדות מקצועיות ללא מורא".
עוד כתב בר כי להבנתו, "ביסוד הפסקת כהונתי עומדת ציפיית הדרג המדיני לנאמנות אישית של ראש שירות הביטחון הכללי לדרג המדיני הממונה עליו. כאשר הדרג המדיני הגיע למסקנה כי נאמנות מסוג זה אינה מתקיימת מצידי, החליטה הממשלה, ללא שהונחו בפניה נימוקים עניינים ותוך התעלמות מהכללים שבדין, לקדם את הפסקת כהונתי בחופזה, ומבלי שהפורום שנקבע בדין לצורך כך בחן את כלל הטענות".